פרשני:אגרות הראיה: אגרת לט: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת לט |אגרות הראיה-|אגרת|לט|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- לט
-בע&quot;ה, עה&quot;ק יפו תובב&quot;א, ג' מרחשון תרס&quot;ז.
-לכבוד דודי<ref>אחיה של א&quot;ז מרת פערא זלאטא אֵם אאמו&quot;ר הרב ז&quot;ל.</ref>, יקירי ואהובי, הישיש הנכבד ת&quot;ח מופלג בתורה ויראה וחסידות
-מו&quot;ה יהודא ליב שליט&quot;א פעלמאן וכא&quot;ל. וכ&quot;בב בניו וב&quot;ב שיחי' ברב שלו'
-וברכה.
-מכתב כבודו הגיעני, לשמחת לבבי לראות כתב ידו הנהדר, לכה&quot;פ בחת&quot;י.
-ות&quot;ל על שלומו הטוב.
-וע&quot;ד הסכסוך שבין מנהיגי ישראל העומדים בראש הכוללים. מאד נצטערתי
-ע&quot;ז מאז נודע לי דבר המחלוקת מהממונה בכולל חב&quot;ד, איש נכבד מאד מירושלים
-ת&quot;ו, ששאל בזה בעצתי. ודעתי היא, שאנחנו חייבים כולנו להתאמץ בכל עז שלא יהי'
-ח&quot;ו שום פירוד, ודי לנו והותר הפירודים שכבר נתהוו בעוה&quot;ר. ויותר נכון הי'
-לותר את הענין של האדרעסין<ref>הכתובת של הנהלות קופות ה&quot;כוללים&quot; לתמיכת יושבי אה&quot;ק.</ref>, רק שלא יהי' פירוד להבדיל חברון בפ&quot;ע, ולהפריד
-בינה לירושלים ת&quot;ו. וק&quot;ו שלא להביא עי&quot;ז איזה טינה בלב קצת מאחב&quot;י להקטין
-ח&quot;ו מעלת קדושת ירושלים ת&quot;ו נגד שאר ערי אה&quot;ק איזו שתהי', שזהו ממש
-פגם איסור הבמות, והצעקה אשר הי' על בני גד ובני ראובן בבנותם המזבח, הכל הוא
-שלא להשוות אפילו קדושת מקום אחר בא&quot;י לקדושת המקום אשר בחר ד', והעיר
-אשר נקרא שמו ית' עליה, וק&quot;ו להפחית ח&quot;ו ממעלתה נגדה. כי דוקא ירושלים
-כוללת כל א&quot;י, ולא עיר אחרת, א&quot;כ בכלל ירושלם נכללת ג&quot;כ קדושת חברון, ולא
-להיפך. וכ&quot;ד זוה&quot;ק פ' חיי שרה דקכ&quot;ח ע&quot;ב: &quot;ת&quot;ח ירושלם כל ארעא דישראל
-אתכפל תחותה, ואיהי קיימא לעילא ותתא כגונא דא ירושלם לעילא ירושלם
-לתתא כו' ובגין כך כפלתא איהו דבי' שריא כו' ובגין כך שדה המכפלה&quot; כו'. הרי
-שאפי' קדושת חברון ומערת המכפלה, שזהו עיקר מעלתה של עה&quot;ק חברון, כלולה
-ג&quot;כ בירושלם, ומקור קדושת חברון הוא ג&quot;כ מצד ירושלם. וזאת היא כונת הגאון
-ר' בצלאל אשכנזי, שכתב בתשובה סי' ט&quot;ו: ואם אין ירושלם ח&quot;ו אין חברון עכ&quot;ל,
-שהגאון בעל חתם סופר הביאו בתשובה סי' רל&quot;ג, וכתב עליו שלא הבין איך תלה
-ישיבת חברון בירושלם, אבל נראה שרמז לדברי זוה&quot;ק הנ&quot;ל. וענין קביעת המועדים,
-שבאמת אינו תלוי דוקא בירושלם כ&quot;א בכל א&quot;י, כמבואר בברכות ד' ס&quot;ג, רק
-שלכתחלה צריך שיהי' ביהודא, משום לשכנו תדרשו, ויהודא נקרא שכנו של מקום
-כמבואר בסנהדרין די&quot;א ע&quot;ב, ועי' תוס' ד&quot;ה אין מעברין בסופו, שהקשו דבברכות
-ילפי' מכי מציון ת&quot;ת וכאן מלשכנו, אבל הענין הוא דמכי מציון ילפי' על כלליות
-א&quot;י, דג&quot;כ נקראת ע&quot;ש ציון וירושלם, ומלשכנו ילפי' דבעי' ביהודא. עכ&quot;פ משתי
-דף 35
-הסוגיות למדנו, דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם, שסוף כל סוף אין
-מקרא יוצא מידי פשוטו, דכי מציון ת&quot;ת ודבר ד' מירושלם דוקא, אלא
-שקדושת ירושלם מאירה ג&quot;כ בכל א&quot;י. וה&quot;ה היתרון שיש ליהודא הוא מפני הקירוב
-לירושלם, כדפי' רש&quot;י שכנו של מקום ירושלם והיא ביהודא, א&quot;כ כל המעלה היא
-תלוי' רק בירושלם, וא&quot;כ עיקר ירושלם עדיפא מכל, ופשוט דמצות בנינה קודם
-וגדול משארי ערי הקודש. וראי' לדבר, דבגמ' דברכות גבי הנהנה מסעודת חתן
-אמרי' שם ד&quot;ו ע&quot;ב &quot;ואם משמחו מה שכרו, כאילו בנה אחת מחורבות
-ירושלם&quot;, ולא סתם מחרבות א&quot;י, אע&quot;ג דפשטא דקרא דהביא ממנו ראי' כתוב
-סתם &quot;כי אשיב את שבות הארץ&quot;, א&quot;ו דבנין חרבות ירושלם גדול משאר ערי א&quot;י
-וע&quot;כ נקט הגדול. וחלילה לחשוב, שהצדיקים הראשונים היו יכולים להתישב בירושלם
-והקדימו עיר אחרת מאה&quot;ק. והננו רואים גם עתה כל ת&quot;ח וצדיקים משתוקקים להקדים
-ישיבת ירושלם, ורבים עולים לרגלים גם עכשיו, ומתפללים מוספים אצל כותל
-המערבי שיבנה בב&quot;א, בקדושה והתעוררות נפלאה. אלא שהי' עול הגלות כבד מאד
-בירושלם, מפני שנאת הגוים שהי' אז, רק עכשיו בעקבא דמשיחא אנו רואים אות
-לטובה ופקודת ישועה ורחמים, שאחב&quot;י ב&quot;ה הנם מכובדים בעיני השרים באה&quot;ק
-בכלל וירושלם בפרט, ות&quot;ל הכל בטוח באין פחד. ועל גדולי הצדיקים אין להקשות
-כלל מ&quot;ט בחרו בשארי ערי הקודש, אפילו אם היו יכולים לשבת בירושלם, שבודאי
-כל עיר ומקום שבאה&quot;ק יש לו שורש ובחי' בקדושה בפני' עצמה, כמו שהאריך בזה
-ב&quot;חסד לאברהם&quot; בחלק עין הארץ נהר י&quot;ג, ומן הפרטים שזכר שם נלמד על הכלל
-כלו. ואפילו בדרך הפשטות יש לכל מקום ומקום חבת הקודש מיוחדת בפ&quot;ע. למשל
-פה עה&quot;ק יפו ת&quot;ו יש לחבב מצד שהיא גבול המסומן בתוה&quot;ק, &quot;גבול ים&quot;<ref>במדבר לד ו. ועי' גיטין ח:, שיר השירים רבה פ&quot;ז ד, ילקוט שמעוני ישעיה מט.</ref>, ומצד שבה
-הלך יונה הנביא ע&quot;ה, שבודאי כמה וכמה תיקונין השריש בהליכתו לדורות, ובה
-הובאו הדוברות לשלמה המלך ע&quot;ה לבנין ביהמ&quot;ק, כמ&quot;ש בדברי הימים ב' ב' פט&quot;ו,
-ולשי' הירושלמי יומא פ&quot;ג ה&quot;ח נעשה הנס לנקנור ג&quot;כ פה עה&quot;ק בנמל יפו. ע&quot;כ
-אע&quot;פ שירושלם חביבה מאד, וקדושתה כוללת בכללות, וישובה קודם לכל, מ&quot;מ כ&quot;א
-שהשיג ע&quot;פ פרטיות שורש נשמתו, שהוא שייך לקדושה המיוחדת הפרטית השייכת
-לאותה העיר, הי' קובע בה דירתו. ובודאי מצד חילוק השבטים הי' כן הענין,
-ע&quot;כ היו כמה נביאים משארי ערים, אע&quot;פ שרובם היו מירושלם, שע&quot;כ נקראת גיא
-חזיון<ref>ישעיה כב א.</ref>, וכל נביא שלא נתפרש שם עירו הוא מירושלם, כדאיתא במדר' איכה<ref>פתיחתא, כד.</ref>, אבל
-מיעוטם נתפרשו בשם עירם ודרו שם מטעם הנ&quot;ל. וכ&quot;ז בדרך פרט, אבל בדרך
-כלל ודאי גדולה היא מצות ישיבת ירושלם מכל א&quot;י, אע&quot;ג דכ&quot;מ חביב בפ&quot;ע.
-ועד היום נמצאים זקנים שנתגדלו באה&quot;ק והם מחפשים בכל יום ללכת ד' אמות
-חדשות בא&quot;י, מפני גודל חביבות הארץ, ומ&quot;מ כל מי שיש סיפק בידו משתדל
-לשבת בירושלם, אלא שרבים הם מוכרחים מצד מצבם ופרנסתם, ושארי סיבות
-וענינים דלא מתדר להו בירושלם ת&quot;ו, ע&quot;כ הם יושבים בערי קודש אחרות. וא&quot;צ
-להאריך כלל בחשיבות ירושלים עה&quot;ק, שהכתוב מעיד עליה &quot;העיר אשר בחרתי&quot;<ref>מלכים–א יא לב לו.</ref>,
-והיא עצמה נקראת צואר ומקום החיות, כדאי' בתקוני זוהר בתיקונים הנוספים
-תיקונא שתיתאה &quot;צוארך כמגדל השן דא ירושלם, עלה אתמר כמגדל דוד צוארך,
-דף 36
-תכשיטין דילה כהנים לויים ישראלים&quot;, הרי שהיא עצמה היא מקום החיות כולה,
-וכהנים לויים וישראלים הם מקשטים את הקדושה, ובודאי כל המרבה בתכשיטי
-קדושה ה&quot;ז משובח. ואע&quot;ג דהכונה כאן ביחוד על בחי' ירושלם ברוחניות, מ&quot;מ
-הכל אחד, ומכוון זה נגד זה, כד' הזה&quot;ק המובא לעיל בענין מכפלה. ובודאי ראוי
-להתחזק בכל עז בדבר השלום, שלא יתפשט הענין ח&quot;ו לומר שראוי למעט בהרחבת
-בנין ירושלים עה&quot;ק, וכדאמרי' בזבחים דקי&quot;ג פ&quot;א מצאו עצמות בלשכת דיר העצים
-ובקשו לגזור טומאה על ירושלם, עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה
-היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו וכו'. ות&quot;ל אין לנו עיר בכל העולם כולו
-שיש בה כ&quot;כ תורה ועבודה, צדיקים וגדולים, חסידים ואנשי מעשה, כמו ירושלם
-עה&quot;ק ת&quot;ו, וב&quot;ה היא מתוספת והולכת לעינינו מדי שבוע בשבוע, שמתקבצים
-אליה אחב&quot;י מארבע כנפות הארץ, והיא נבנית ב&quot;ה בבנינים חדשים ע&quot;י אחינו
-הדבקים באהבת ירושלם בכל לבם ונפשם. והלא הפגם הראשון, שגרם חילוק מלכות
-ב&quot;ד, וגרם לכל הגלויות והנפילות, בעוה&quot;ר, הי' השפלת ירושלם, וכדאי' בסנהד' דק&quot;ב
-וירבעם יצא מירושלם שיצא מפיתקה של ירושלם, ת&quot;ו. וכן לדחות מוחזק ג&quot;כ א&quot;א
-בשו&quot;א, מטעם הד&quot;ת ומטעם היושר. ע&quot;כ יעצתי להנכבד ששאל עצתי אז, שראוי לפשר
-ע&quot;י הוספה, להוסיף את מי שהרב דליובאוויטש שי' חפץ בו ג&quot;כ, ויותר נכון שיהיו
-המכתבים נכתבים על אדרעס של שלשה אנשים, משתהי' מחלוקת בישראל. ובכולל
-פרושים נוהגים כבר לכתב על שני אנשים, ומה בכך שיהי' שלישי. וכ&quot;ז כדאי כדי
-שלא למעט ח&quot;ו כבודה של ירושלם עה&quot;ק אפילו כחוט השערה. ולפי ענ&quot;ד כדאי שכל
-יראי ד' שהם חסידים באמת, המקושרים בין לבאברויסק בין ללאדי בין לליובאוויץ<ref>מקומות ראשי חסידי חב&quot;ד והנהגת ה&quot;כולל&quot; בתמיכת יושבי אה&quot;ק.</ref>,
-שכולם יגלו דעתם שהם רוצים שתהי' האדרעסא משולשת, רק שלא יפרד הכולל, ולא
-יזוז הכבוד שיש עכ&quot;פ בידינו ליתן בזמה&quot;ז לעיר בית חיינו תובב&quot;א מתוכה. ואין ספק
-בדבר כמעט, שאם ימצאו אנשים ישרים, אוהבי שלום, שיתערבו בדבר, אפשר למעט
-ולבטל לגמרי את המחלוקת בתחילה, לפני התפשטותה, &quot;ולפני התגלע הריב נטוש&quot;.
-וכפי הנראה כבר סובלים מזה ת&quot;ח חשובים שבאה&quot;ק מצער המחלוקת. ופה נמצא
-אתנו בעה&quot;ק ת&quot;ו ת&quot;ח אחד זקן, גדול בישראל ממש, מכולל חב&quot;ד, והוא דחוק מאד
-בעניות גדולה, ואינו יכול לתבוע חובו מהכולל מפני בלבול הכולל מצד המחלוקת.
-וכאלה בודאי ישנם רבים, ואין שיעור כמה גדולה היא המצוה להתערב בזה בדרך
-שלו', שיבטל כ&quot;א מהראשים חלק אחד מדעתו, כדי שיבוא השלו' על כנו, וישאר
-כבוד עיר אלקינו במקומו, ולא יחסר חלק העניים יושבי אה&quot;ק עובדי ד' באמת
-בקדושת ארץ חמדה, שחוברה לה יחדיו, ע&quot;י פרץ ומריבה בין ראשי אלפי ישראל.
-הארכתי קצת בדברי אלו שלא כמדתי, מפני כבוד עיה&quot;ק ומאהבת השלו'.
-והשית&quot;ב ישפת ברכה ושלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלם, וידבר שלו'
-אל עמו ואל חסידיו.
-אחתום בברכה וכ&quot;ט, ואבקשו לכתב לנו לפעמים יותר תכופות משלומו
-הטוב, ומשלום צאצאיו שיחי'. והי' ז&quot;ש וברכה, אורך ימים ושנות חיים וכ&quot;ט,
-כנפשו היקרה ונפש ב&quot;א דור&quot;ש וטובו, מברכו מהררי קודש ומצפה לחדות בשמחה
-את פניו על אדמת קדשנו, בבא כל ישראל ברינה ושמחה, ושבו בנים לגבולם בב&quot;א.
-הק' אברהם יצחק הכהן קוק
-דף 37
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת לט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:07, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת לט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:07, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש