פרשני:אגרות הראיה: אגרת קכז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קכז |אגרות הראיה-|אגרת|קכז|}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, פורים למוקפין תרס"ח. | |||
ברכת ד' וטובו של ראש כ' הרבנים הגאונים, גודרי גדר ועומדים בפרץ, | |||
רבני בד"צ בעי"ק ירושלים ת"ו, ולמעלה בקודש עטרת ראשינו סבא קדישא | |||
הנאון הגדול מרן רש"ס שליט"א וכבוד רב רחימאי הגאון הגדול פאר הדור | |||
מוהר"ח ברלין שליט"א. | |||
צור ישראל יאריך ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים, ויאירו אורם על | |||
אדמת הקודש, עד ביאת ינון<ref>ע' סנהדרין צח:</ref> בב"א. | |||
היום הגיעני יקרת ימין קדשם, ואף כי לא צילא דעתאי, מהשערורי'<ref>נסיון התקפה של הערבים על היהודים בשכונת "נוה שלום"</ref> אשר | |||
היתה פה עה"ק בעוה"ר, והננו שרויים בפחד ודאגה, שומר ישראל ינצרנו וירחיב | |||
לנו, ויהי מגן לעמו ונחלתו, וא"א לי לסדר דברי, כראוי להדרת גאון הדרתם | |||
שליט"א, מ"מ לא אוכל לעכב את דברי בדבר הגדול, הנוגע להסיר מכשול מדרך | |||
הרבים. | |||
דף 158 | |||
והנה בעיקר הענין, ע"ד הדברים המובאים לירושת"ו, אין דרך ועצה יותר | |||
טובה, כ"א לפרסם ולהזהיר, שלא ימכר ולא יתקבל שום דבר הטעון מעשר, כ"א | |||
עם ההכשר מהממונים שבכל מושבה. ואיני מוצא שום עצה אחרת, כי בכל האופנים | |||
ימצאו יחידים עבריינים, בעוה"ר, שאין ידנו תקיפה עליהם. ולא עלתה כלל על | |||
דעתי, שיתקבל לשוק בעי"ק בלא הכשרים ברורים, אחרי שזה הי' עיקר התקנה של | |||
אשתקד במינוי הממונים. ואנכי הנני עומד הכן מצדי, בעה"י, להזהירם במכתבים, | |||
שיהיו זהירים מצדם במושבות, בין מצד עצם יראת השי"ת ושמידת המצוה, בין | |||
לטובת העסק של פדיון סחורתם. ובדברים הנשלחים לחו"ל, אנכי מצדי הנני עושה | |||
כל מה שביכלתי, ואשלח להזהיר ולהזכיר, והרוב מתקנים, ולתקן לגמרי כבר | |||
חשבתי ע"ז הרבה, ולא עלתה בידי לע"ע להנצל ממקרים של שילוח בלא תיקון. | |||
ומ"מ נראה לע"ע, שראוי ונכון להעריך מכתב, בדרך תוכחה מאהבה, להוסיף | |||
אומץ וזריזות, ויש תקוה שיעשו הדברים רושם בלבם, כאשר ייראו שהדרת גאונם | |||
מעיר עז לנו<ref>ע' ישעיה כו א.</ref> , ואנכי הצעיר יחד הננו עסוקים בתיקון הענין. | |||
לולא מצב העיר כעת, שא"א לי לזוז ממנה עד יתכונן איזה סדר בדבר | |||
הערבובי', הייתי חפץ בכל לב לעלות אל הקודש לעי"ק תובב"א, ולטכס עצה | |||
ותושיה, ע"י אור תורה של כינוס לצדיקים, בענין זה ובעוד ענינים חשובים, | |||
העומדים והראויים לעמוד על הפרק. אבל כעת אין דנים אפשר משא"א. | |||
עכ"פ הנני כופל דברי, שבשו"א לא ימכר שום דבר בלא הכשר ברור. | |||
והשי"ת יאמצנו להקים עולה של תורת אמת על אדמת הקודש. והי' ז"ש, כנפשם | |||
הגדולה ונפש חותם בברכה ואה"ר, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] |
גרסה מ־15:33, 1 ביוני 2021
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
רקע לאגרת
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים
נמען האגרת
האגרת
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, פורים למוקפין תרס"ח. ברכת ד' וטובו של ראש כ' הרבנים הגאונים, גודרי גדר ועומדים בפרץ, רבני בד"צ בעי"ק ירושלים ת"ו, ולמעלה בקודש עטרת ראשינו סבא קדישא הנאון הגדול מרן רש"ס שליט"א וכבוד רב רחימאי הגאון הגדול פאר הדור מוהר"ח ברלין שליט"א. צור ישראל יאריך ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים, ויאירו אורם על אדמת הקודש, עד ביאת ינון[1] בב"א. היום הגיעני יקרת ימין קדשם, ואף כי לא צילא דעתאי, מהשערורי'[2] אשר היתה פה עה"ק בעוה"ר, והננו שרויים בפחד ודאגה, שומר ישראל ינצרנו וירחיב לנו, ויהי מגן לעמו ונחלתו, וא"א לי לסדר דברי, כראוי להדרת גאון הדרתם שליט"א, מ"מ לא אוכל לעכב את דברי בדבר הגדול, הנוגע להסיר מכשול מדרך הרבים. דף 158 והנה בעיקר הענין, ע"ד הדברים המובאים לירושת"ו, אין דרך ועצה יותר טובה, כ"א לפרסם ולהזהיר, שלא ימכר ולא יתקבל שום דבר הטעון מעשר, כ"א עם ההכשר מהממונים שבכל מושבה. ואיני מוצא שום עצה אחרת, כי בכל האופנים ימצאו יחידים עבריינים, בעוה"ר, שאין ידנו תקיפה עליהם. ולא עלתה כלל על דעתי, שיתקבל לשוק בעי"ק בלא הכשרים ברורים, אחרי שזה הי' עיקר התקנה של אשתקד במינוי הממונים. ואנכי הנני עומד הכן מצדי, בעה"י, להזהירם במכתבים, שיהיו זהירים מצדם במושבות, בין מצד עצם יראת השי"ת ושמידת המצוה, בין לטובת העסק של פדיון סחורתם. ובדברים הנשלחים לחו"ל, אנכי מצדי הנני עושה כל מה שביכלתי, ואשלח להזהיר ולהזכיר, והרוב מתקנים, ולתקן לגמרי כבר חשבתי ע"ז הרבה, ולא עלתה בידי לע"ע להנצל ממקרים של שילוח בלא תיקון. ומ"מ נראה לע"ע, שראוי ונכון להעריך מכתב, בדרך תוכחה מאהבה, להוסיף אומץ וזריזות, ויש תקוה שיעשו הדברים רושם בלבם, כאשר ייראו שהדרת גאונם מעיר עז לנו[3] , ואנכי הצעיר יחד הננו עסוקים בתיקון הענין. לולא מצב העיר כעת, שא"א לי לזוז ממנה עד יתכונן איזה סדר בדבר הערבובי', הייתי חפץ בכל לב לעלות אל הקודש לעי"ק תובב"א, ולטכס עצה ותושיה, ע"י אור תורה של כינוס לצדיקים, בענין זה ובעוד ענינים חשובים, העומדים והראויים לעמוד על הפרק. אבל כעת אין דנים אפשר משא"א. עכ"פ הנני כופל דברי, שבשו"א לא ימכר שום דבר בלא הכשר ברור. והשי"ת יאמצנו להקים עולה של תורת אמת על אדמת הקודש. והי' ז"ש, כנפשם הגדולה ונפש חותם בברכה ואה"ר, הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל