אשרי יושבי ביתך: הבדלים בין גרסאות בדף

אשרי יושבי ביתך הוא כינוי לפרק תהילים הנאמר בתפילה 3 פעמים ביום, פותח בפסוק "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" (תהילים פרק פ"ד, פסוק ה'), ולאחריו פרק קמ"ה בתהילים - "תהילה לדוד".

תוכן ומבנה המזמור

עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים תהלים קמה א הפותח במילים: "תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...", וממשיך בפסוקים לפי סדר הא"ב.

למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" מתוך מזמור פ"ד תהלים פד ה ואחריו פסוק נוסף: "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו". לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ" תהלים קטו א.

במחזור ויטרי ‏^[1] הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה "אשרי" כפתיחה לאמירת מזמור "תהילה לדוד" בתפילה (כגון "אשרי תמימי דרך" וכן "אשרי העם יודעי תרועה") כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.

בנוסח הקיים אצלנו, שני פסוקי ההקדמה למזמור "תהילה לדוד" מחברים את המזמור עם פרקים אחרים המדברים על אושרו של עובד ה'. פרק פ"ד מתאר את אושרו של האדם המשתוקק לשבת בבית המקדש ובחצרות ה' בעוד פרק קמ"ד מתאר כיצד הקב"ה מציל את דוד ועם ישראל במלחמותיו. חיבור פסוקים אלו יחד עם תיאור החסד היומיומי המופיע במזמור אצלנו עשוי לרמז על תיאור חסדו השלם של הקב"ה בכל מצב- בימי שלום בחצרות ה', במלחמה וכן בחיי היומיום.

משמעות מבנה האקרוסטיכון

המזמור משבח ומהלל את מעשיו של הקב"ה תוך שימוש במבנה אקרוסטיכון לפי אותיות הא"ב. השימוש באקרוסטיכון נמצא במספר מקומות בתנ"ך כגון במזמורי תהילים, במגילת איכה וכן בשיר אשת חיל מתוך ספר משלי. יש שהסבירו מבנה זה כאמצעי לזכירה ומנגד יש שהסבירו את הטעם כביטוי לשלמות. שני טעמים אלו הובאו גם במדרש על מגילת איכה שחלקים גדולים ממנה נכתבו בצורת אקרוסטיכון: "למה נאמרה מגילת קינות באל"ף בי"ת, כדי שיהיו נגרסין בפי המקוננים. דבר אחר אני אמרתי לברכם מאל"ף ועד תי"ו... והם סרחו ולקו מאל"ף ועד תי"ו"‏^[2]. ביטוי השלמות במזמור בא לידי ביטוי בכך שהקב"ה זן ומפרנס לכל ומעניק חסד לכל בריותיו.

מבנה המזמור

בעל הרוקח ‏^[3] עמד על המסגרת הקיימת למזמור. המזמור פותח ב"תהילה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד" ונסגר בצורה מקבילה כאשר מול תהילה לדוד עומדת "תהילת ה'" וכן במקביל ל"ואברכה שמך" מופיע "ויברך כל בשר שם קודשו" ולבסוף בשני פסוקי המסגרת מופיעה האמירה "לעולם ועד"‏^[4].

לאחר פסוקי ההקדמה (א-ב) המתארים את רצונו של דוד לברך ולהלל את ה' בכל יום, מופיע החלק הראשון (ג-ו) המתאר את גדולת ה' והדרו. בבית זה הדגש הוא על השבח הכללי לקב"ה אותו דוד וכן כל דור ודור אומרים. בחלק הבא (ז-ט) מובאים שבחיו של הקב"ה לא רק כגדול ומרומם עד אין חקר, אלא גם כגומל חסדים ומעניק ברחמיו טוב לכל מעשיו.

זמני אמירתו

אומרים "אשרי" 3 פעמים בכל יום, פעם אחת בפסוקי דזמרה, פעם אחת לפני קדושה דסידרא ופעם אחת בתחילת מנחה.

בשבת ויום טוב אומרים "אשרי" לפני מוסף לפני הכנסת ספר תורה, ולפני קדושה דסידרא בתחילת תפילת מנחה.

מעלתו וטעם אמירתו

בגמרא (ברכות ד,ב) מובא שכל האומר 'תהילה לדוד' (אשרי) שלוש פעמים ביום- מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הגמרא מטעימה שזה משום שתי מעלות שיש בו: בפרק קיימות כל אותיות הא"ב, יש בו את הפסוק "נותן לחם לכל בשר".

הרב קוק (עין אי"ה ברכות א, כא) מסביר את שתי שבחי המזמור כשבח אחד. לדבריו הא"ב שבמזמור מסמלים את אותיות התורה, שהאדם יכול להתעלות לרוחניות באמצעות לימודה. אך, גם מי שמתעלה בתורה צריך תמיכה על מנת שלא יצטרך להפסיק מלימודו, ולכן נאמרה גם הבטחת הפרנסה "פותח את ידך" הנותנת לאדם את ההתעלות הרוחנית ללא הפסק. באופן נוסף פירש, שאותיות הא"ב מבטאות את האמונה בבריאת העולם על ידי הקב"ה, כמו שמובא בהקדמת הזוהר שהעולם נברא באותיות התורה. אך גם מי שמאמין בבריאת העולם עלול לחשוב שהקב"ה עזב את הארץ, ועל כן המזמור שלם רק כאשר הוא כולל גם שבח על השגחתו של הקב"ה שלא עזב את העולם מאז בריאתו.

המשך חכמה, הסביר שפסוקי דזמרא, ובראשם אשרי, מבטאים את השבח לקב"ה בחוקי הטבע הקבועים. לעומתם, ההלל, הנאמר בזמנים מיוחדים, משבח את ניסי הקב"ה היוצאים מהסדר הטבעי ומבטאים השגחה מיוחדת. לכן, מצד אחד האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף (שבת קיח,ב) והשבח של אשרי הוא ברצף האותיות שבו, המסמל את השגחתו הקבועה של ה' "הנותן לחם לכל בשר" בתוך חוקי הטבע.

כוונה בפרק

הגמרא קובעת שיש לכוון במיוחד בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", ומי שלא כיוון צריך לחזור לאומרו. יש הסוברים, שהסיבה שאנו אומרים שלוש פעמים ביום אשרי היא מכיוון שחוששים שמא לא יכוון האדם באמירת הפסוק, ולכן נקבע לומר שלוש פעמים אשר על מנת שלפחות פעם אחת יאמר את הפסוק בכוונה ולא יפשע^[5]. מנגד, יש האומרים שהחיוב הוא לומר שלוש פעמים ביום ללא קשר לכוונה, וכן משמע מדברי הגמרא הקובעת שיש לומר את המזמור שלוש פעמים ביום^[6]. מי שלא כיוון באמירת הפסוק עליו לחזור ולאומרו שוב^[7], יש מחלוקת האם צריך לחזור על כל המזמור, או לחזור מפסוק "פותח את ידך" עד לסופו, משום שכל שנאמר לאחר שלא כיוון בפסוק לא נחשב, והמשנ"ב פסק להחמיר כשיטה השניה^[8].

כיום אין מכוונים בתפילה

המגן אברהם ^[9] הקשה מדוע השו"ע פוסק שמי שלא כיוון באשרי יאמר שוב? הרי כבר פסק^[10] שמכיוון שכיום אין אנו מכוונים בתפילה- מי שלא כיוון בשמונה עשרה לא יחזור?

הישועות יעקב מתרץ, שפסק השו"ע שמי שלא כיוון אינו חוזר, נובע מכך שיש בזה חשש ברכה לבטלה, אך באמירת אשרי בה אין חשש של ברכה לבטלה- רשאי לחזור ולברך. ואומר שגם אין לחשוש להפסק בפסקד"ז משום שכמו שאנו מפסיקים לקדיש וקדושה, כך ניתן גם להפסיק לאמירת אשרי שגם היא שבח למקום.

ע"פ הקבלה מרומזים שמות קדושים בראשי וסופי התיבות של המילים "פותח את ידך" שהם אפ"י חת"ך, והם גם רמז לשבירת הגאווה (האף).

חסרון האות נו"ן

על אף שכל הפרק מסודר לפי סדר אל"ף בי"ת - האות נו"ן חסרה. הגמרא מסבירה את חסרון האות משום שהיא מלשון נפילה כדברי הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" (עמוס ה,ב) ובפסוק הבא יש כעין השלמה לדבר "סומך ה' לכל הנופלים".

הרשב"א (שו"ת מט) מסביר שעל אף שישנם הרבה פסוקי פורענות המתחילים באותיות שונות, דווקא האות נ' לא מוזכרת בפרק משום שזו פורענות שאין לאחריה תקומה ("לא תוסיף קום").

קישורים חיצוניים

• האם יש חיוב לשבת באמירת אשרי יושבי ביתך? הרב אוריאל מועטי
• מעלתו של המזמור אשרי יושבי ביתך הרב משה שילת

הערות שוליים