דרשני:אכילת דג עם חלב (דוד רקובסקי): הבדלים בין גרסאות בדף

יחד עם איסור אכילת בשר בחלב, יש מן הפוסקים האוסרים גם על אכילת דג עם חלב. במאמר זה נבאר את השיטות השונות ואת מקור הספק.

פשט הסוגיה

מובא במשנה בחולין _(קג:): "כל הבשר אסור לבשל בחלב - חוץ מבשר דגים וחגבים". וכתב הר"ן _{(חולין ל"ז ע"א בדפי הרי"ף)} שכיוון שמותר לבשלם יחדיו, משמע שגם מותר לאכלם יחדיו - "דכיוון שלבשלן בחלב שרי, ממילא משמע דלאכלן בחלב נמי שרי...", וכן כתב הריטב"א _{(חולין קג: ד"ה 'מתני')}: "והא דתני חוץ מבשר דגים וחגבים, דמשמע דאינן מותרים אלא בבישול, ה"ה דאפילו באכילה שרי עם החלב".

וכך מצאנו מפורשות בגמרא בפסחים _(עו:): "ההיא ביניתא^[1] דאיטווא בהדי בישרא^[2] - אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא^[3]", ומשמע מכאן שאם לא נצלתה יחד עם בשר - מותרת באכילה עם חלב. ובגמרא בחולין _(קי"א:): "אמר חזקיה משום אביי, הלכתא: דגים שעלו בקערה _{(של בשר)} - מותר לאוכלן בכותח".

ואכן, פסקו רבים מהראשונים שמותר לאכול דגים יחד עם חלב, בהם הרמב"ם _{(מאכ"א ט', ה')}: "דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב", הרשב"א _{(תורת-הבית הארוך בית ג' שער ד' פה:)}: "ויש בשר מותר בחלב והם שני מינין בשר דגים ובשר חגבים... ומותר לגמרי... אפילו בחלב גמור", ועוד...

וכן נפסק בטור ובשולחן ערוך _{(יו"ד פ"ז,ג')}: "אבל דגים וחגבים _(בחלב) - אין בהם איסור אפילו מדרבנן".

דברי הבית-יוסף

אך כתב מרן הבית-יוסף _{(יו"ד פ"ז)}: "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג".

שיטת המתירים

תמהו האחרונים על דברי הבית-יוסף מארבעה טעמים:

1) היכן מצאנו שיש איסור באכילת דגים בחלב?!

* שהרי עולה מהגמרות המפורשות שהבאנו לעיל שהדבר מותר.

• שו"ת באר שבע _{(סימן ל"ה)}: "ולא היה ולא נברא בשום ספר...".

2) המציאות מראה שעם-ישראל נוהג לאכול דגים עם חלב!

* רמ"א _{(דרכ"מ יו"ד פ"ז)}: "ולא ראיתי מימי נזהרים בזה...".

• ש"ך _{(יו"ד פ"ז ג', ס"ק ה')}: "אבל בחלב לא שמענו ולא ראינו, וכל יומא ויומא נהגינן הכי לבשל דגים בחלב ולאכול...".

• פת"ש ­_{(שם, ס"ק ט')}: "ונ"ל דהאידנא שכל העולם מבשלים גם עם חלב שרי, דכיוון דדשו בה רבים^[4]...".

3) בבית יוסף על 'אורח חיים סימן קע"ג', אליו הפנה כאן – עוסק באיסור אכילת דגים בבשר מפני הסכנה, ולא באיסור אכילת דגים בחלב!

* רמ"א _(שם): "וגם באורח חיים סימן קע"ג אינו אלא שלא לאוכלו בבשר משום סכנה, אבל בחלב שרי...".

• שו"ת באר שבע _{(סימן ל"ה)}: "אני תמיה על דבריו שהרי לא נתבאר בספר אורח חיים שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה...".

• ש"ך _{(יו"ד פ"ז ג')}: "אבל הוא טעות, כי לא נזכר שם _{(בסימן קע"ג)} אלא דדגים עם בשר אסור משום סכנה".

4) הב"י עצמו לא פסק דברים אלו בשו"ע, שכתב בשו"ע: "אבל דגים וחגבים - אין בהם איסור אפילו מדרבנן"^[5].

* חיד"א _{(מחזיק ברכה פ"ז סק"ד)}: "ועוד שלא הביא דין זה בשולחן ערוך... מדוע לא כתבו בשולחן ערוך?".

עקב הקושיות החזקות הללו, ביארו המתירים שנפלה טעות סופר בדברי הבית-יוסף:

* רמ"א _{(דרכ"מ יו"ד פ"ז)}: "ולכן נראה שנתערב להרב בית יוסף בשר בחלב".

• ט"ז _{(יו"ד פ"ז, ג')}: "והוא טעות סופר, וצ"ל 'עם בשר', כמוזכר באורח-חיים סימן קע"ג...".

• מג"א ­_{(או"ח קע"ג)}: "וכבר כתב בדרכי משה שט"ס הוא שם בב"י וצ"ל דגים בבשר ע"ש וכ"כ האחרונים".

סברה מעניינת נוספת, כנגד החשש לסכנה רפואית באכילת דג בחלב, הביא בשו"ת חתם-סופר _{(ח"ב, סימן ק"א)}: מכך שהרמב"ם, שהיה גדול הרופאים, פסק להלכה שמותר לאכול דג עם חלב, מוכח שאין בזה סכנה רפואית - "ולפענ"ד זה אינו אמת, ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים".

ע"פ שיטה זו, להלכה כתבו רוב פוסקי אשכנז^[6], ומקצת מפוסקי ספרד^[7], שמותר לכתחילה לאכול דג עם חלב.

שיטת האוסרים

אך מצאנו גם שיטה שנייה באחרונים, המקבלת את דברי הבית-יוסף וסוברת שאכן יש סכנה באכילת דג וחלב יחדיו.

1. כנזכר לעיל, לכאורה קשה לשיטה זו שבבית יוסף על 'אורח חיים סימן קע"ג', אליו הפנה כאן – עוסק באיסור אכילת דגים בבשר מפני הסכנה, ולא באיסור אכילת דגים בחלב!

* מתרץ הכנסת הגדולה, שכוונתו של הבית-יוסף הייתה, שכמו שבאורח חיים סימן קע"ג מצאנו שיש סכנה (באכילת דג עם בשר), כך גם אצלנו יש סכנה (באכילת דג עם חלב).

1. היכן מצאנו שבאכילת דג בחלב ישנה סכנה?

* בשו"ת אדני פז _{(סימן מ"ב)} מצא סמך לדבר מהראשונים, בדברי רבנו-בחיי בפירושו על התורה _{(שמות כ"ג, י"ט)}, שכתב: "וכן דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד, שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת"^[8]. ובעקבות דברים אלה, פסק בשו"ת אדני פז שאסור לאכול דג בחלב אף בדיעבד.

• בשו"ת חינוך בית יהודה _{(סימן ס"א)} כתב שהגאון ר"מ מקראקא מצא סמך לדבר מחכמי הרופאים בזמנו, שאמרו לו שבדגים המטוגנים בחלב יש סכנת חולי, שדגים מקררים מאוד, וגם החלב רע ומזיק לגוף.

• בכנסת הגדולה _{(יו"ד הגהות ב"י, ב')}: בשם ספר שארית יהודה: "אמת ששמעתי מפי הרופאים שגם באכילת דגים וחלב יש שם סכנת צרעת"^[9].

3) בעניין עדויותיהם של הרמ"א הש"ך והפת"ש שהמציאות מראה שעם-ישראל נוהג לאכול דגים עם חלב:

* נראה לומר שהמציאות הייתה שונה בין קהילות ישראל השונות, וכנראה שהיו קהילות שכן נמנעו מאכילת דג בחלב^[10],[11].

דג עם חמאה: גם לשיטת האוסרים, מוסכם שכל הסכנה היא באכילת דג עם חלב. אך באכילת דג עם חמאה אין סכנה, והיא מותרת לכתחילה^[12].

* שו"ת אדני פז _{(סימן מ"ב)}: "אבל בוודאי דגים בחמאה דכולי עלמא נהיגי הכי, והוא שכיח, אם כן לית דין צריך חשש".

• שו"ת חינוך בית יהודה _{(סימן ס"א)}: בשם הגאון מהר"מ מקראקא ש-"חקר אצל חכמי הרופאים דדווקא דגים המטוגנים עם חמאה מותר לאכול".

• פרי מגדים _{(משב"ז יו"ד פ"ז, ג')}: כתבו כנסת הגדולה ובית לחם יהודה שבחמאה ובשומן הנקלט מעל-גבי החלב – אינו סכנה.

אכילת דג בחלב זה אחר זה באותה ארוחה: גם לשיטת האוסרים, מוסכם שהאיסור הוא רק לאוכלם יחדיו. אך לאוכלם בזה אחר זה, אפילו באותה ארוחה – מותר (לאחר קינוח והדחת הפה ורחיצת הידיים), ואין בזה חשש סכנה.

* כף החיים _{(או"ח קע"ג, ג')}: "ויש להצריך נטילת ידים גם כן בין זה לזה... וכן הדחה וקינוח הפה, כמו האוכל בשר אחרי חלב..."^[13].

ע"פ שיטה זו, כתבו להלכה רוב פוסקי ספרד ^[14] וחלק מפוסקי אשכנז^[15], שאסור לאכול דג בחלב משום סכנה, וחמירא סכנתא מאיסורא^[16], ולכן אסור אף בדיעבד^[17].

הלכה למעשה

להלכה למעשה, כתבו פוסקי זמננו שבני אשכנז נהגו להתיר אכילת דג בחלב יחדיו לכתחילה, ורוב בני ספרד נהגו להחמיר ולאסור אכילת דג בחלב יחדיו, וכל אחד ימשיך במנהגו. (ודעת הפנה"ל שכיוון שרופאי ימינו סוברים שאין בכך סכנה רפואית, אף אלו שנהגו לאסור – יכולים להקל ולאכול דג וחלב יחדיו^[18],[19])

* ספר הכשרות _{(י"א, ל"ד)}: "יש שאסרו אכילת דג עם חלב או גבינה משום סכנה, וכן מנהג בני עדות ספרד, פרט לחמאה שמותרת עם דג. בני אשכנז, לא נהגו כלל באיסור זה. בזה אחר זה מותרת אכילתם, לכל הדעות, אפילו במהלך אותה ארוחה".

• ילקוט יוסף _{(יו"ד פ"ז, פ"ב; קיצוש"ע שם פ"ד)}: "יש להימנע מלאכול דגים בחלב, או עם גבינה, משום חשש סכנה. אבל הנוהגים לאכול דגים בחמאה, רשאים להישאר במנהגם. ויוצאי אשכנז נוהגים להקל בכל זה, ויש להם על מה שיסמוכו, ונהרא נהרא ופשטיה". _{(וכעין זה כתב גם הרב מרדכי אליהו, קיצוש"ע ל"ג א')}

• פניני הלכה _{(כשרות ב', ל"ו סעיף ה')}: "למעשה, מותר כיום לבני כל העדות לאכול דגים עם חלב, הואיל ומבואר בתלמוד ובראשונים שאכילתם יחד מותרת לכתחילה. ואף אלו שנהגו להחמיר, החמירו מסיבה רפואית בלבד, וכיוון שהרופאים בימינו מסכימים שאין בכך סכנה, בטל האיסור"<ref>והוסיף שם: "ויתכן שבעבר, באזורים מסוימים היו מצויים בחלב חיידקים שבפגישתם עם דגים התעוררו לגרום מחלות, ומתוך הניסיון, הורו הרופאים שבאותם המקומות להימנע מאכילת דגים עם חלב. וכיוון שמצווה להיזהר מסכנות, הורו הרבנים שבאותם המקומות לשמוע בקולם. אבל כיום שנוהגים לפסטר את החלב, כבר אין לחשוש לאותן מחלות, וגם אלה שהיו מחמירים בזה בעבר, רשאים לאכול דגים עם חלב".

הערות שוליים