אנן סהדי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
מעשה או כוונה הברורים לנו כל כך, שכביכול אנחנו עדים עליהם.
'''דבר שברור לכולם''' {{מקור|(הוזכר בכתובות כז:)}}'''.'''


'''לדוגמא''', בכל שעה יש מים בנהר {{מקור|(כתובות כז:)}}. וכן קול, כשאין חשש שאויבים הוציאוהו בכוונה, הוא אנן סהדי {{מקור|(ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל)}}. וכמו כן הדין שעד אחד נאמן במילתא דעבידא לגלויי הוא מדין אנן סהדי, שאנן סהדי שמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, ולכן אפשר שהוא עדיף משאר עד אחד {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תכה)}}<ref>בדין מילתא דעבידא לגלויי דנו בערך עד אחד בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במיתת הבעל.</ref>.
לדוגמא: אדם שגירש את אשתו, וראו עדים שנתייחדו לאחר הגירושין, הרי שאף על פי שאין עדים שבעל אותה, מכל מקום צריכה היא גט שני ממנו, כאילו היו עדים שבעל אותה, שכן "אנן סהדי" שמכיון שלבם גס ורגיל זה בזה, וודאי בא עליה בשעה שנתייחדו, ואין לך עדות ביאה גדולה מזו.


'''דינים דומים''': יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה -
דוגמא נוספת: מי שמכר את נכסיו, ואמר בשעת המכר שהינו מוכר את נכסיו מכיון שברצונו לעלות לארץ ישראל, אף על פי שלא התנה את המכר בכך, מכל מקום אם לא עלה בידו לעלות לארץ ישראל - המכר בטל, שכן "אנן סהדי" שלא מכר אלא על מנת לעלות לארץ ישראל, והרי הוא כמי שהתנה על כך שאם לא יוכל לעלות לארץ ישראל המכר יהא בטל.
@ אנן סהדי - סברא חזקה מאוד. לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר. ובזה נעסוק בערך זה.
@ חזקת אומדנא<ref>ע"ע חזקת אומדנא.</ref> - סברא פחות חזקה. לדוגמא, שליח עושה שליחותו.
@ רובא דליתא קמן<ref>ע"ע רובא דליתא קמן.</ref> - בלי סברא כלל, אלא שכך מנהג העולם. לדוגמא: רוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות.


'''בשם''' "אנן סהדי" מכנים לפעמים את כל הכרעות של בירור מציאות, כגון חזקת אומדנא, מיגו, רוב, ועוד, כדי להבחין בינם לבין הכרעות של הנהגה (רק פסיקת דין), כגון מוחזק.
דוגמא נוספת: מלווה שאמר ללווה: "אל תפרעני אלא בעדים", ולאחר מכן טען הלווה שפרע את חובו ללא עדים - אינו נאמן, כי "אנן סהדי" ששקר בפיו, שמכיון שאמר לו אל תפרעני אלא בעדים, אין הלווה עשוי לפרעו שלא בעדים.


'''נקרא גם''' כו"ע סהדי, חזקת אנן סהדי<ref>בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע חזקות שונות.</ref>.


==מקור וטעם==
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
 
'''מקורו''' מסברא.
 
'''טעמו''' הוא סברא פשוטה. והוא בירור המציאות האמיתית.
 
'''לגבי ודאותו''', הוא לא שהתורה התירה לסמוך על הספק (דין ספק), אלא הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) {{מקור|(כך משמע מהחתן סופר כללי מיגו תב, פלתי סג-א ד"ה ונראה)}}, וכעדות גמורה {{מקור|(תוס' נדרים כח., ותוס' יו"ט יבמות תחילת פרק י כתב שהכתוב מסרו לחכמים לידע היכן נחשב כעדות גמור)}}.
 
==בדינים שונים==
'''בכל דיני''' התורה - בממונות, איסורים, ודיני מיתה.
 
'''לקיום הדבר''' '''בקידושין''' הסתפק בזה הקובץ שיעורים ("לא מועיל, ודבר זה אינו ברור כל כך") {{מקור|(בבא בתרא תקפ)}}.
 
==פרטי הדין==
'''אינו מועיל''' לכל המעשה, אלא רק לפרטים ממנו, כך כתב המהרי"ק. אך הקובץ שיעורים הקשה עליו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תקפ)}}.
 
==חוזק==
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.
 
'''עדים''', אנן סהדי דוחה אותם ומוכיח שהם שקרנים {{מקור|(ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל הנישאת)}}. אך הקובץ שיעורים כתב שאנן סהדי במקום עדים לא אמרינן {{מקור|(בבא בתרא תקפ, וכן הרשב"א בכתובות שם (ד"ה ואי) כתב שיש פירוש אחר לגמרא שם)}}.
 
'''מיגו''' במקום אנן סהדי לא אמרינן {{מקור|(כתובות כז:)}}.
 
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־16:20, 23 בדצמבר 2008

מעשה או כוונה הברורים לנו כל כך, שכביכול אנחנו עדים עליהם.

לדוגמא: אדם שגירש את אשתו, וראו עדים שנתייחדו לאחר הגירושין, הרי שאף על פי שאין עדים שבעל אותה, מכל מקום צריכה היא גט שני ממנו, כאילו היו עדים שבעל אותה, שכן "אנן סהדי" שמכיון שלבם גס ורגיל זה בזה, וודאי בא עליה בשעה שנתייחדו, ואין לך עדות ביאה גדולה מזו.

דוגמא נוספת: מי שמכר את נכסיו, ואמר בשעת המכר שהינו מוכר את נכסיו מכיון שברצונו לעלות לארץ ישראל, אף על פי שלא התנה את המכר בכך, מכל מקום אם לא עלה בידו לעלות לארץ ישראל - המכר בטל, שכן "אנן סהדי" שלא מכר אלא על מנת לעלות לארץ ישראל, והרי הוא כמי שהתנה על כך שאם לא יוכל לעלות לארץ ישראל המכר יהא בטל.

דוגמא נוספת: מלווה שאמר ללווה: "אל תפרעני אלא בעדים", ולאחר מכן טען הלווה שפרע את חובו ללא עדים - אינו נאמן, כי "אנן סהדי" ששקר בפיו, שמכיון שאמר לו אל תפרעני אלא בעדים, אין הלווה עשוי לפרעו שלא בעדים.

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנן_סהדי&oldid=18470"