רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (תקלדה) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
• זית רענן: על ילקוט שמעוני. | • זית רענן: על ילקוט שמעוני. | ||
• מגן אברהם: על שו"ע אורח חיים. | • מגן אברהם: על שו"ע אורח חיים. | ||
• שמן ששון: דרשות על התורה==קישורים חיצוניים== | • שמן ששון: דרשות על התורה | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=370&letter=A Jewish Encyclopedia] | *[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=370&letter=A Jewish Encyclopedia] | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה מ־00:03, 26 בינואר 2009
|
|
רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מחבר פירוש מגן אברהם (מג"א) על "אורח חיים" - השולחן ערוך. הוא נחשב לאחד מחכמי התלמוד בדורו. לספרו הייתה השפעה רבה על ההנהגות הדתיות של היהודים, עד עצם היות הזה. הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל ליקוט של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של ר' חיים בנבנשתי: כנסת הגדולה.
ספרו נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, ספרו זכה לשני פירושים והם: "מחצית השקל" לר' שמואל קעלן ו"פרי מגדים" לר' יוסף תאומים מלבוב. רבני פולין פסקו הלכה בכל ענייני אורח חיים על פי ה"מגן אברהם".
המג"א נולד בעיר גומבין (Gombin) בפולין-רוסיה , בשנת 1635 [1] נפטר בג' תשרי בשנת ה' תמ"ג (1683) בעיר "קאליש" . את חיבורו המפורסם "מגן אברהם" הוא חיבר בגיל 30 ןפורסם בשנת 1692 בעיר Dyhernfurth.
"יומם ולילה שקד על לימוד התורה לשם שמים ולא להתפאר, כאשר שב לקאליש התפרנס כמלמד תינוקות ועסק בתורה בקדושה ובטהרה. היה בקי בנגלה ובתורת הנסתר, זכה לגילוי אליהו הנביא, ידע בעל פה את כתבי האר"י וספר הכוונות אך ברוב ענוותנותו כתב כי אין לו עסק בנסתרות. היה הראשון בין רבני אשכנז שהסביר כי הברת האות עי"ן היא בחוזק יותר מהאות אל"ף [2].
איזכור שלמה מולכו
שלמה מולכו היה בשלב מסויים בעיר צפת והיה תלמידו של רבי יוסף קארו מחבר ה"בית יוסף". הוא מצטט אותו בפירושו בהקשר להלכות ציצית. וכך הוא כתה ב"אורח חיים" - כרך א', י"א , "הלכות ציצית".
(כ"א)... "בראשון ז' כריכות".
(כ"ב) בשני ט',בשלישי י"א והרביעי י"ג שעולים כולם ארבעים במנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם אבעים ונהגו לעשות כסף כל חוט".
והוא מבאר: ובשני ט' - ובשל"ה כתב לעשות בשני ח' ואז הוא מכוון כמנין ה' אחד וכ"כ הלבוש וכ"כ בכוונות ובלחם חמוצות . ס' מ"ח כתב שבציצית של ר"ש מלכו היה באויר :ראשון י' כריכות לאחר ה' וכן כשם ה' וכתוב בכתובים שצריך לעשות הגדול לוליות ובל חוליות ג' כריכות, כלומר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט ןרמ"ש הרמב"ם"
זכרון למעשיהן היה מצוי בבית הכנסת בפראג : טליתו של מולכו והדגלים עם הרקמה של פסוקי תהילים של דוד הראובני מצויים בפראג . הסופר מכס ברוד בספרו :"ראובני שר היהודים: כתב שהוא ראה אותן "במו עיניו". מכאן היה המניע שלו לכתוב את הסיפור על שניהם.
מספריו
• זית רענן: על ילקוט שמעוני. • מגן אברהם: על שו"ע אורח חיים. • שמן ששון: דרשות על התורה
קישורים חיצוניים
- ↑ לפי מקור אחר:( ה'שצ"ז )
- ↑ רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מקאליש - המגן אברהם