כל דבר שהוא מקבל טומאה פסול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת הערות שוליים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מי מעיין שהועברו לתוך כלי דרך דבר המקבל טומאה - פסולים הם לקידוש [[מי חטאת]], אבל אם הועברו דרך דבר שאינו מקבל טומאה, הרי הם כשרים.המעביר מים מן המעיין לתוך כלי דרך דברים המקבלים טומאה, כגון, שהניח את ידו או את רגלו או עלי ירקות הראויים לאכילה תחת הזרם, כדי שיעברו המים מן המעיין לתוך הכלי - המים פסולים לקידוש מי חטאת, אבל אם העביר את המים לתוך הכלי דרך דברים שאינם מקבלים טומאה, כגון דרך עלי ירקות או עלי אגוז, שאינם ראויים לאכילה - המים כשרים לקידוש מי חטאת<ref> בגמרא (זבחים כה, ב) למדים זאת ממה שנאמר במקווה (ויקרא יא, לו): "מקוה מים יהיה טהור", ודרשו: הווייתם על ידי טהרה תהא - שלא על ידי דבר המקבל טומאה. ואף על פי שפסוק זה מדבר במקווה, למדים ממנו לכל המים המטהרים, וכך היא משמעות הכתוב: הווייתם של כל מים המטהרים תהא על ידי טהרה; בכל אופן שאתה מהווה אותם לתכלית טהרה, בין במקווה בין במילוי לקידוש, תעשה אותם על ידי דבר שאינו מקבל טומאה. ויש מבארים, שאם הועברו המים לכלי בסיוע דבר המקבל טומאה, המים פסולים, לפי שנעשים | מי מעיין שהועברו לתוך כלי דרך דבר המקבל [[טומאה]] - פסולים הם לקידוש [[מי חטאת]], אבל אם הועברו דרך דבר שאינו מקבל טומאה, הרי הם כשרים. המעביר מים מן המעיין לתוך כלי דרך דברים המקבלים טומאה, כגון, שהניח את ידו או את רגלו או עלי ירקות הראויים לאכילה תחת הזרם, כדי שיעברו המים מן המעיין לתוך הכלי - המים פסולים לקידוש מי חטאת, אבל אם העביר את המים לתוך הכלי דרך דברים שאינם מקבלים טומאה, כגון דרך עלי ירקות או עלי אגוז, שאינם ראויים לאכילה - המים כשרים לקידוש מי חטאת<ref> בגמרא (זבחים כה, ב) למדים זאת ממה שנאמר במקווה (ויקרא יא, לו): "מקוה מים יהיה טהור", ודרשו: הווייתם על ידי [[טהרה]] תהא - שלא על ידי דבר המקבל טומאה. ואף על פי שפסוק זה מדבר במקווה, למדים ממנו לכל המים המטהרים, וכך היא משמעות הכתוב: הווייתם של כל מים המטהרים תהא על ידי טהרה; בכל אופן שאתה מהווה אותם לתכלית טהרה, בין במקווה בין במילוי לקידוש, תעשה אותם על ידי דבר שאינו מקבל טומאה. ויש מבארים, שאם הועברו המים לכלי בסיוע דבר המקבל טומאה, המים פסולים, לפי שנעשים כ[[מים שאובים]], ונמצא שלא באו מן המעיין, אבל אם הועברו בסיוע דבר שאינו מקבל טומאה אינם כשאובים אלא נחשבים הם כאילו באו ישר מן המעיין לכלי (פירוש המשניות לרמב"ם פרה ו, ד).</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה: טומאה וטהרה]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:55, 15 בפברואר 2009
|
|
מי מעיין שהועברו לתוך כלי דרך דבר המקבל טומאה - פסולים הם לקידוש מי חטאת, אבל אם הועברו דרך דבר שאינו מקבל טומאה, הרי הם כשרים. המעביר מים מן המעיין לתוך כלי דרך דברים המקבלים טומאה, כגון, שהניח את ידו או את רגלו או עלי ירקות הראויים לאכילה תחת הזרם, כדי שיעברו המים מן המעיין לתוך הכלי - המים פסולים לקידוש מי חטאת, אבל אם העביר את המים לתוך הכלי דרך דברים שאינם מקבלים טומאה, כגון דרך עלי ירקות או עלי אגוז, שאינם ראויים לאכילה - המים כשרים לקידוש מי חטאת[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בגמרא (זבחים כה, ב) למדים זאת ממה שנאמר במקווה (ויקרא יא, לו): "מקוה מים יהיה טהור", ודרשו: הווייתם על ידי טהרה תהא - שלא על ידי דבר המקבל טומאה. ואף על פי שפסוק זה מדבר במקווה, למדים ממנו לכל המים המטהרים, וכך היא משמעות הכתוב: הווייתם של כל מים המטהרים תהא על ידי טהרה; בכל אופן שאתה מהווה אותם לתכלית טהרה, בין במקווה בין במילוי לקידוש, תעשה אותם על ידי דבר שאינו מקבל טומאה. ויש מבארים, שאם הועברו המים לכלי בסיוע דבר המקבל טומאה, המים פסולים, לפי שנעשים כמים שאובים, ונמצא שלא באו מן המעיין, אבל אם הועברו בסיוע דבר שאינו מקבל טומאה אינם כשאובים אלא נחשבים הם כאילו באו ישר מן המעיין לכלי (פירוש המשניות לרמב"ם פרה ו, ד).