אידיהן של גויים: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת הערות שוליים) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור| | כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור|דברים ל"ב, ל"ה}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור|ישעיהו מ"ד, ט'}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־13:41, 16 בפברואר 2009
|
|
כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב דברים ל"ב, ל"ה: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב ישעיהו מ"ד, ט': "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם[1] שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.
הערות שוליים
- ↑ בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.