מלווה את חברו לעשר שנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בגמרא {{מקור| | בגמרא {{מקור|מכות ג, א}} מובאת מחלוקת, האם גם הלוואה שזמן פרעונה יחול אחרי שנת השמיטה, היא בכלל "לא יגוש": יש אומרים, כי למרות שבעל החוב אינו יכול לתובעה בשביעית, מכל מקום ההלוואה מושמטת, מפני שסופה להיתבע; ויש סוברים, שהואיל ובפועל אין נגישה בשביעית, אינה מושמטת. | ||
גם הראשונים נחלקו בדבר: הריב"א {{מקור| | גם הראשונים נחלקו בדבר: הריב"א {{מקור|ראה: רא"ש מכות אות ג}} פסק כדעה הראשונה, ורמז על כך ר' אליהו הזקן באזהרותיו: "זמן עשר כי ילוונו - בחצי ימיו יעזבנו"; אך רוב הראשונים {{מקור|ראה: רמב"ם שמיטה ויובל פ"ט ה"ט; רא"ש שם; שו"ע חושן משפט סימן סז, י}} הכריעו כדעה האחרונה. | ||
גרסה מ־16:33, 16 בפברואר 2009
|
|
הלוואה לטווח ארוך, שזמן פרעונה יחול אחרי השמיטה.
בגמרא מכות ג, א מובאת מחלוקת, האם גם הלוואה שזמן פרעונה יחול אחרי שנת השמיטה, היא בכלל "לא יגוש": יש אומרים, כי למרות שבעל החוב אינו יכול לתובעה בשביעית, מכל מקום ההלוואה מושמטת, מפני שסופה להיתבע; ויש סוברים, שהואיל ובפועל אין נגישה בשביעית, אינה מושמטת.
גם הראשונים נחלקו בדבר: הריב"א ראה: רא"ש מכות אות ג פסק כדעה הראשונה, ורמז על כך ר' אליהו הזקן באזהרותיו: "זמן עשר כי ילוונו - בחצי ימיו יעזבנו"; אך רוב הראשונים ראה: רמב"ם שמיטה ויובל פ"ט ה"ט; רא"ש שם; שו"ע חושן משפט סימן סז, י הכריעו כדעה האחרונה.