משנה ברורה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 56: | שורה 56: | ||
== התקבלות הספר בעם == | == התקבלות הספר בעם == | ||
רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" {{מקור|(ל}}[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|שליט"א, ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 - מצוטט ב}}[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 תגובת "למאי נ"מ?" פורום הישיבות]{{מקור|)}} שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור|(באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא)}}, רבי מנחם מנדל זקס {{מקור|(חתן החפץ חיים)}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|(עולת ראי"ה ח"א עמ' ט)}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]]. בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] שליט"א לספר "וזאת הברכה", וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור|(חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד)}}. ר' גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת] [[הרב יעקב אריאל]] שליט"א, וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור|(ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן)}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין [[מתנגדים]] ובין [[חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור|(ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד)}} ופוק חזי מה עמא דבר.</ref>), לקבוע את ההכרעת ההלכה כמותו. מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור|(ח"כ סי' לו סוף ס"ק א)}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש המשנ"ב כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ומאידך, עי' בשו"ת בצל החכמה {{מקור|(ח"ד ריש סי' קי)}}. וע"ע בשו"ת משנה הלכות {{מקור|(ח"ח סי' קמא)}} שהאריך שבמקום שהמ"ב החמיר ומנהג העולם להקל עפ"ד פוסקים אחרים, אין למחות ביד המקלין.</ref>. | רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" {{מקור|(ל}}[[הרב שלמה אבינר]] {{מקור|שליט"א, ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 - מצוטט ב}}[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 תגובת "למאי נ"מ?" פורום הישיבות]{{מקור|)}} שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור|(באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא)}}, רבי מנחם מנדל זקס {{מקור|(חתן החפץ חיים)}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|(עולת ראי"ה ח"א עמ' ט)}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]]. בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] שליט"א לספר "וזאת הברכה", וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור|(חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד)}}. ר' גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת] [[הרב יעקב אריאל]] שליט"א, וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור|(ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן)}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין [[מתנגדים]] ובין [[חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור|(ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד)}} ופוק חזי מה עמא דבר.</ref>), לקבוע את ההכרעת ההלכה כמותו. מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור|(ח"כ סי' לו סוף ס"ק א)}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש המשנ"ב כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש {{מקור|(להרב משה הררי שליט"א, יום הכיפורים, עמ' תרלו-תרלז)}}; ועוד. ומאידך, עי' בשו"ת בצל החכמה {{מקור|(ח"ד ריש סי' קי)}}. וע"ע בשו"ת משנה הלכות {{מקור|(ח"ז סי' קס ד"ה ביאור הדברים; ח"ח סי' קמא)}} שהאריך שבמקום שהמ"ב החמיר ומנהג העולם להקל עפ"ד פוסקים אחרים, אין למחות ביד המקלין.</ref>. | ||
יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור|(ח"ח סי' קנה)}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>עי' בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי|הגר"ח קניבסקי]] שליט"א בספר "מקראי קודש" {{מקור|(ל}}[[הרב משה הררי]] {{מקור|שליט"א, }}[[ליל הסדר]] {{מקור|עמ' תקעו-תקעז;}} [[יום הכיפורים]]{{מקור|עמ' שכח-שכט; }}[[חנוכה]] {{מקור| עמ' קלו-קלז)}}.</ref>. | |||
רבים קובעים בו לימוד יומי. ב[[ישיבות]] רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה. | רבים קובעים בו לימוד יומי. ב[[ישיבות]] רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה. | ||
גרסה מ־22:42, 20 באפריל 2009
|
|
פירוש על השולחן ערוך המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי כל קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות.
מבנה הספר ונושאיו
יש שישה כרכים במשנה ברורה.
חלק א עוסק בעניני השכמת הבוקר, ציצית, תפילין ותפילה.
חלק ב עוסק בהמשך סדר התפילה- ברכת כהנים, קריאת התורה וכו'. עובר לענין בית כנסת ודינים הקשורים לסעודה. אח"כ עובר להמשך היום: מנחה, ערבית וההליכה לישון.
חלק ג עוסק בהלכות שבת.
חלק ד עוסק בעניני תחומין, הוצאה מרשות לרשות וראש חודש.
חלק ה עוסק בהלכות פסח ויום טוב.
חלק ו עוסק בהלכות חול המועד, תעניות, חגי תשרי, חנוכה ופורים.
ברוב הספר דברי המשנה ברורה מוסבים על מילים מסוימות מלשון השולחן ערוך אך בכמה מקומות חרג מהרגלו וכתב בנפרד מהשולחן ערוך. למשל בהלכות תפילין לאחר סימן לו הביא קונטרס שלו על צורת האותיות הנקרא משנת סופרים. וכן בסוף חלק ג' כתב על אבות המלאכות שלא הזכירם השולחן ערוך. ובכמה מקומות עשה הקדמה לסימן.
זמן כתיבת הספר
בסוף חלק ו של הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש מרחשון תרס"ז".
בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה. וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו.
ספרים על המשנה ברורה
במשך מאת השנים מאז הוצאתו לאור של המשנה ברורה היו שינויים רבים בעולם.
וכן יש מקומות שהמשנה ברורה לא מכריע בין הדעות או שלא ברורה כוונתו.
בגלל סיבות אלו ואחרות נכתבו כמה ספרים על המשנה ברורה.
- משנה ברורה מהדורת "ביצחק יקרא" עם הערות על המשנה ברורה מהרב אביגדור נבנצל שליט"א.
- משנה ברורה עם פסקי "חזון איש". בימינו יש הוספה זו ברוב המהדורות.
- משנה ברורה עם פסקי שולחן ערוך הרב.
- משנה ברורה המבואר בהוצאת עוז והדר.
- משנה ברורה מהדורת איש מצליח עם הערות לפי פוסקי ספרד.
- פסקי תשובות- ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות השו"ת, קבלה, חסידות ואחרונים.
שיטת הפסיקה של המשנה ברורה
נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת הגר"א והמגן אברהם. (עיין הקדמה לספר ביאור הלכה של הרב דוד יוסף).
בענין הפסיקה על פי הקבלה הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בגמרא. אך גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה.
הוא לא מיקל מאוד וגם לא מחמיר מאוד.
הוא לא חדשן ויש אומרים שזו הסיבה העיקרית שנתקבל כל כך בישראל. (הרב אליעזר מלמד)
התקבלות הספר בעם
רבים מגדולי ישראל[1] כתבו שעם ישראל קיבל את המשנה ברורה כפוסק אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל האשכנזים (בין מתנגדים ובין חסידים[2]), לקבוע את ההכרעת ההלכה כמותו. מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה[3].
יש אומרים שבמקום שחולק החזון איש על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי[4]. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר[5].
רבים קובעים בו לימוד יומי. בישיבות רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה.
קישורים חיצוניים
- "מדוע דוקא משנה ברורה?" - הרב יוסף צבי רימון שליט"א.
- יום השנה לפטירת המשנה ברורה
- יום השנה לפטירתו - מאתר "ערוץ 7"
- []
הערות שוליים
- ↑ ר' בספר "גן נעול" (להרב שלמה אבינר שליט"א, ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 - מצוטט בתגובת "למאי נ"מ?" פורום הישיבות) שהובאו דברי רבי חיים עוזר גרוז'נסקי, רבי אלחנן וסרמן, החזון איש (באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא), רבי מנחם מנדל זקס (חתן החפץ חיים), הרב צבי יהודה הכהן קוק (עולת ראי"ה ח"א עמ' ט), הרב שלמה זלמן מן ההר והרב שמואל דוד מונק. בדומה לזה, ר' בהסכמת הרב משה שטרנבוך שליט"א לספר "וזאת הברכה", וכן בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד). ר' גם את תשובת הרב יעקב אריאל שליט"א, וכן את תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה". וע"ע שו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן).
- ↑ שו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד) ופוק חזי מה עמא דבר.
- ↑ הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר (ח"כ סי' לו סוף ס"ק א): "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש המשנ"ב כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (להרב משה הררי שליט"א, יום הכיפורים, עמ' תרלו-תרלז); ועוד. ומאידך, עי' בשו"ת בצל החכמה (ח"ד ריש סי' קי). וע"ע בשו"ת משנה הלכות (ח"ז סי' קס ד"ה ביאור הדברים; ח"ח סי' קמא) שהאריך שבמקום שהמ"ב החמיר ומנהג העולם להקל עפ"ד פוסקים אחרים, אין למחות ביד המקלין.
- ↑ שו"ת משנה הלכות (ח"ח סי' קנה).
- ↑ עי' בס' גן נעול שם; ור' תשובת הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר "מקראי קודש" (להרב משה הררי שליט"א, ליל הסדר עמ' תקעו-תקעז; יום הכיפוריםעמ' שכח-שכט; חנוכה עמ' קלו-קלז).