הרב יעקב משה חרל"פ: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: רבי יעקב משה חרל"פ ((כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) מגדולי הרבנים בדורות האחרונים, ראש ישיבת "בי...) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי יעקב משה חרל"פ ((כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) מגדולי הרבנים בדורות האחרונים, ראש ישיבת "בית זבול" וראש ישיבת "מרכז הרב", מתלמידיו המובהקים וקורבים של הראי"ה קוק. | רבי יעקב משה חרל"פ ((כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) מגדולי הרבנים בדורות האחרונים, ראש ישיבת "בית זבול" וראש ישיבת "מרכז הרב", מתלמידיו המובהקים וקורבים של הראי"ה קוק. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
סבו של הרב חרל"פ עלה לארץ בהיות אביו רב זבולון בן תשע שנים בלבד. ומתוך הדוחק והייסורים שאפפו את היישוב דאז, אביו שקד על התורה עד שנהפך לתלמיד חכם גדול ומוערך, שהיה חבר בבית הדין של הגאון הרב משה יהושע דיסקין (הרב מבריסק). | סבו של הרב חרל"פ עלה לארץ בהיות אביו רב זבולון בן תשע שנים בלבד. ומתוך הדוחק והייסורים שאפפו את היישוב דאז, אביו שקד על התורה עד שנהפך לתלמיד חכם גדול ומוערך, שהיה חבר בבית הדין של הגאון [[הרב משה יהושע דיסקין]] (הרב מבריסק). | ||
בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון שהיה באותה עת אב"ד, ומתלמידיו המקורבים של הרב המקובל יהושע צבי מיכל שפירא, "שסמך עליו את ידיו" ואליו העביר את כל כתביו. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של רבי דוד מקרלין. | בצעירותו למד בתלמוד תורה "[[עץ חיים]]" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון שהיה באותה עת אב"ד, ומתלמידיו המקורבים של הרב המקובל [[יהושע צבי מיכל שפירא]], "שסמך עליו את ידיו" ואליו העביר את כל כתביו. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של רבי דוד מקרלין. | ||
בשנת 1908 עם הקמת שכונת "שערי חסד" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה. היה זה חידוש גדול שתלמיד חכם כה צעיר יתמנה לרב בירושלים (בן 29 היה הרב חרל"פ) והיה זה מההערכה הרבה של רבני ירושלים את הרב כגאון וצדיק. | בשנת 1908 עם הקמת שכונת "[[שערי חסד]]" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, ולאחר הקמת שכונת "[[רחביה]]" עבר לכהן גם כרבה. היה זה חידוש גדול שתלמיד חכם כה צעיר יתמנה לרב בירושלים (בן 29 היה הרב חרל"פ) והיה זה מההערכה הרבה של רבני ירושלים את הרב כגאון וצדיק. | ||
== התקשרותו לרב קוק == | == התקשרותו לרב קוק == |
גרסה מ־10:40, 26 ביוני 2009
|
רבי יעקב משה חרל"פ ((כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) מגדולי הרבנים בדורות האחרונים, ראש ישיבת "בית זבול" וראש ישיבת "מרכז הרב", מתלמידיו המובהקים וקורבים של הראי"ה קוק.
תולדות חייו
סבו של הרב חרל"פ עלה לארץ בהיות אביו רב זבולון בן תשע שנים בלבד. ומתוך הדוחק והייסורים שאפפו את היישוב דאז, אביו שקד על התורה עד שנהפך לתלמיד חכם גדול ומוערך, שהיה חבר בבית הדין של הגאון הרב משה יהושע דיסקין (הרב מבריסק). בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון שהיה באותה עת אב"ד, ומתלמידיו המקורבים של הרב המקובל יהושע צבי מיכל שפירא, "שסמך עליו את ידיו" ואליו העביר את כל כתביו. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של רבי דוד מקרלין. בשנת 1908 עם הקמת שכונת "שערי חסד" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה. היה זה חידוש גדול שתלמיד חכם כה צעיר יתמנה לרב בירושלים (בן 29 היה הרב חרל"פ) והיה זה מההערכה הרבה של רבני ירושלים את הרב כגאון וצדיק.
התקשרותו לרב קוק
עוד לפני עליית הרב קוק לארץ, הספיק הרב חרל"פ ללמוד מכתביו ושמע על גדלותו וגאונותו בתורה, וכששמע שרב קוק עלה לארץ וכיהן כרבה של יפו והמושבות, חיפש אמתלה לרדת להכיר את הרב קוק, אמתלה שהגיע בצו רופאו לרדת ליפו לרחוץ בים. הרב חרל"פ שהגיע לבית כנסת של הרב, כל כך התרשם מתפילת הרב עד שהבין שלא רק גאון עולם הוא הרב קוק אלא קדוש עליון, והחליט להתקשר בו בכל נימי נפשו ונשמתו. לאחר התפילה הציג הרב צבי פסח פרנק את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה, הראה לו אותו אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא נפסק הקשר ביניהם. התקשרותו של הרב חרל"פ שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים אל הרב קוק עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם נתקשרו גם הם.
במרכז הרב
לאחר שהרב קוק נתמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה בעזרת הרב חרל"פ ותלמידי חכמים חשובים ישיבת "מרכז הרב", בו הרב חרל"פ שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה, עד פטירתו בז' כסלו תשי"ב. בעודו ראש ישיבת "מרכז הרב" היה האדמו"ר מגור בעל "הבית ישראל" נוהג להגיע כל יום שישי למעונו הפרטי של הרב ולהסתגר שעות שלמות בלימוד סתרי תורה. כל כך החשיבו "הבית ישראל", שלאחר פטירת אביו, בעודו מתלבט עם לקבל על עצמו את האדמו"רות, שלח לו הרב חרל"פ פתקה, בו רמז לו שעליו לקבל את האדמו"רות.
מתלמידיו
הרב משה צבי נריה -"אבי הכיפות הסרוגות". הרב יהודה עמיטל – ראש ישיבת "הר עציון". הרב יוסף לייב זוסמן הרב ישעיהו משורר –אב"ד פתח תקווה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים. נכדו, הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש – רבה של שכונת שערי חסד ורחביה.
ספריו
• טובים מאורות - על אורות של הרב קוק • מי מרום - סדרת ספרים במחשבה • באור על שמונה פרקים לרמב"ם • אבות- פירוש על מסכת אבות • לחם אבירים - "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון". • כרך על שלוש רגלים • הגדה של פסח - פירוש על הגדה של פסח • בינת המקראות - הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר. • מעייני הישועה • אורי וישעי - על ראש השנה ויום כיפור • תהילים ומשלי - על ראש השנה ויום כיפור • על התפילה • כרך על חנוכה ופורים • חמישה כרכים של שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בשעת רעוא דרעווין בסעודה שלישית בשבת לפני השקיעה • בית זבול - שו"ת וחידושי לתלמוד (ששה חלקים) • הד הרים - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק • צבי לצדיק - על רבו הרב צבי מיכל שפירא
קישורים להרחבה
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6227 - "העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות" מאת הרב אליעזר מלמד בעיתון בשבע. http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6244 - "הרב חרל"פ ורבו הגדול"- כתבת המשך של הרב אליעזר מלמד בעיתון בשבע. http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=792- שיעורים לדמות (גם ווידאו) באתר ישיבת בית אל.