רבי קלונימוס קלמן שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי קלונימוס קלמן (קלמיש) שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה (נולד בי"ט באייר תרמ"ט - נפטר בד' בחשון תש"ד), היה אדמו"ר בפולין. התייחד כאיש חינוך והתפרסם בזכות חיבוריו המיחודים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים" "הכשרת האברכים" ועוד. היה רב פעיל ודינמי בגטו ורשה בזמן השואה, ואף נספה בה.

תולדות חייו

האדמו"ר מפיאסצנה נולד בי"ט באייר תרמ"ט בגרודזיסק מזובייצקי שבפולין, לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק והמגיד מקוז'ניץ, ולאמו חנה ברכה, שהיתה בתו של האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין. נקרא "קלונמוס קלמיש" על שם סבו מצד אמו, רבי קלונימוס קלמן אפשטיין מקראקא, בעל ה "מאור ושמש".

נישא בשנת ה'תרס"ה לחיה רחל הופשטיין, בת ר' ירחמיאל משה מקוז'ניץ. בשנת התרס"ט הוסמך לרבנות ובשנת ה'תרע"ג מונה לרבה של פיאסצנה, עיירה קטנה מדרום לוורשה. בשנת ה'תרפ"ג ייסד את ישיבת דעת משה בוורשה, ושימש בה במקביל לאדמו"רות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נלכד האדמו"ר מפיאסצנה בוורשה המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר מפיאסצנה להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף.

האדמו"ר מפיאסצנה עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על מסגרת החיים הדתיים. הדרשות שאמר בפני חסידיו קובצו על ידו לספרו הידוע ביותר "אש קודש".

האדמו"ר מפיאסצנה ניצל מן הגירוש הגדול למחנה ההשמדה בה'תש"ב, בשל היותו עובד חיוני (בגירוש נספתה בתו של האדמו"ר). לאחר מכן, בה'תש"ג גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה ריכוז. האדמו"ר נרצח שנת ה'תש"ג, יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת (Erntefest) שנערך.

אחיו היה רבי ישעיהו שפירא "האדמו"ר החלוץ".

שיטתו החינוכית

בספרו "חובת התלמידים" פונה האדמו"ר מיפאסצנה אל נפש התלמיד, ומלהיבה ללמוד, להתמיד ולהתפלל באהבה ובשמחה. הוא פותח את ספרו באגרת למורים ולהורים בה מסביר את הצורך הגדול בחינוך. הספר עצמו נכתב בגוף שני לתלמיד הצעיר מתוך הרגשת רוממות של התלמיד ולא מתוך כפיה. דרישתו מהתלמיד איננה לפעול כמבוגר אלא ליצור מודעות למעשים ונטילת אחריות עליהם.

בספרו "הכשרת האברכים" מוסיף האדמו"ר שעל הלומד לדמיין את סיפורי התנ"ך על מנת "לחיות אותו" וכך להפיק ממנו יותר תועלת.

רבי שלמה קרליבך סיפר שאחד המשפטים שהיו שגורים בפיו והיה אומר אותו בכל הזדמנות הוא תזכרו דבר אחד, הדבר הכי חשוב בחיים זה לעשות טובה ליהודי אחר.("...צו טון א ייד א טוב'ע ".)[2]

הספר "דרך המלך" הוא ספר הדרשות שלו בין שתי המלחמות. בספר משתמש האדמו"ר בתובנותיו ורגישותו הפסיכולוגית, לשם הדרכה רוחנית, שנועדה להביא את האדם לקרבה רבה ככל האפשר לרבש"ע. השפה שלו בהירה וניכר בכתיבה שלו שהוא הכיר לעומק את התפיסות הפילוסופיות והפסיכולוגיות בנות הזמן, בצד ההיכרות, המובנת מאליה עם העולם הקבלי והחסידי. לאדמו"ר היה קו אכסיסטנציאלי חזק, שבא אצלו לידי ביטוי תמיד בלבוש יהודי חסידי, אך יכול גם לעמוד כחיפוש אוניברסלי. כך, למשל, בתורה שלו לפסח, מתאר האדמו"ר את מצבו השכיח של האדם בחיים כ"אסקופה הנדרסת למאורעות העולם", כשמצב הרוח שלו (תרתי משמע) הוא ראי למה שבא אליו מבחוץ. המילה החוזרת ונשנית אצלו היא "העצמות", המהות הפנימית של האדם, והיכולת שלו להיות מרכז כובד בעולמו. העצמות הזאת כרוכה אצל האדמו"ר בהתגלות ובלימוד, כשהיא לא יכולה להיות מנותקת מרבש"ע, באותה מידה בה ההתגלות והלימוד לא יכולים להיות מנותקים ממנה.

בספר זה מגלה האדמו"ר מצב נפשי שהוא מכנה "ההשקטה", שהוא למעשה תהליך לריקון השכל ממחשבות. התהליך שהוא מתאר דומה לתהליך מקובל מאוד בתרגול שיטות שונות, בעיקר בדתות המזרח הרחוק.

חסידות פיאסצנה כיום

כיום חסידות פיאסצנה אינה פעילה כקהילה. לאחר פטירת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מתל אביב הוכתר בנו הרב מנחם שפירא כממשיך השלשלת, במעמד בנוכחות הרב הראשי, נציגי המשפחה ונציגי חסידות פיאסצנה. האדמו"ר הרב מנחם שפירא מ'פיאסצנה - בית שמש' הקיים מרכז חסידי "אש קודש" ומנהל קהילה סביב בית הכנסת. בשבתות ובתאריכים חשובים עורך "טיש" ומעביר בשבתות שיחות מתורת פיאסצנה. מורשתה של חסידות פיאסצנה מועברת גם על ידי הרב נתנאל רדזינר יו"ר חסידי פיאסצנה שגם הקים בבני ברק "מרכז אש קודש".

ספריו

חובת בתלמידים- עוסק בהדרכה בלימוד ועבודת ה', ומיועד בעיקר לתלמידים צעירים.

הכשרת האברכים- הדרכה בלימוד וחסידות לנשואים. ספר זה מהווה המשך ישיר לחובת התלמידים ומהווה 'הדרכה לתלמידים מתקדמים'.

צו וזירוז- נספח להכשרת האברכים.

חובת האברכים- ספר המשך להכשרת האברכים שאבד בתקופת השואה.

מבוא שערים- הקדמות ללימוד חסידות.

דרך המלך- ספר דרשות (לפני השואה).

בני מחשבה טובה- ספר להדרכת חבורת אנשים השואפים להתעלות בעבודת ה'.

אש קודש- דרשות חיזוק שבועיות שנתן האדמו"ר במשך ימי השואה ספר זה נכתב בזמן השואה.

לקריאה נוספת

רון וקס, להבת אש קודש: שערים לתורתו של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הוצאת 'תבונות', מכללת הרצוג, אלון שבות, תש"ע (360 עמודים).

מאמר של רון וקס על הנבואה בתורתו של האדמו"ר מפייסצנה, בתוך הספר 'הנבא בן אדם' בהוצאת ראובן מס.

תולדות המחבר שנדפסו בסוף הספר "חובת התלמידים" ו"אש קודש" בחלק מהמהדורות.

הרב אהרון ליטנשטיין, עדות-חורבן יהדות אירופה, עמודים 24-31.

קישורים חיצוניים

ספריו

• חובת התלמידים, באתר HebrewBooks

• אש קודש, באתר HebrewBooks

אודותיו

חוי בן ששון ועמוס גולדברג, ‏הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, באתר הספרייה הווירטואלית.

קלונימוס קלמיש שפירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת.

בקשת יום הולדת פשוטה, יונה גודמן, אתר כיפה.

בוגר בית הספר לקולנוע יהודי, אתר מכללת קנר לדרך ארץ ולתורה.

האדמו"ר מפיסצנה - נשיא "שומרי שבת" בורשה, עלון "נרות שבת", פרשת משפטים תש"ה (1945) ‏

אלעד גלבר, הנבואה במשנת האדמו"ר מפיאסצנה, אתר דעת.

הערות שוליים

^ הרב נזכר פעמים ספורות ביומניו של הרב , קרובו של ודמותו מופיעה בכמה ספרי זיכרון שנכתבו לאחר השואה, כמו בספרו של , קאז'יק. ואולם, הוא אינו מוזכר ביומנים העיקריים מאותה תקופה, כמו זה של רינגלבלום עצמו.‏ ^ [הסתרה]תקופת חייו של קלונימוס קלמיש שפירא על ציר הזמן