רבי יעקב מולין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (מהרי"ל הועבר לרבי יעקב מולין) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יעקב ב"ר משה הלוי מולין- המהרי"ל''' מגדולי פוסקי ומסדרי מנהג אשכנז בסוף תקופת ה[[ראשונים]]. נולד ב[[מגנצא]] שבגרמניה בשנת קכ"ה. למד בישיבות אוסטריה. בשנת קמ"ז, לאחר מות אביו, ייסד ישיבה במגנצא, ובמהרה נודע כמנהיגה הרוחני של [[יהדות אשכנז]]. יסד ישיבה גדולה במגנצא, ורבני הדור המפורסמים, ביניהם [[מהר"י וייל]] (מהרי"ו), היו תלמידיו. שאלות בהלכה נשלחו אליו מכל ארצות אירופה. היה פעיל בעניני קהילה וצדקה, והנהיג את יהדות אשכנז בתקופה קשה עקב מלחמות ההוסיים, בה גזר [[תענית]] רצופה בשמך שלושה ימים. הוא היה גם חזן ומחבר ניגונים ידוע, ועד לתקופה המודרנית נהגו לזמר בקרב יהודי מגנצא ניגונים רבים המיוחסים לו. כמו כן, תפילות מסוימות, כתפילת [[כל נדרי]], נשתמרו בנוסח שקבע להן המהרי"ל. מנהגיו ופסקיו הם אחד מבסיסי ההלכה האשכנזית עד לימינו, על פי פסקי ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]]. חיבר [[שו"ת|תשובות]] וספר מנהגים, פסקים ופירושים, הנקרא בשם '''מנהגי מהרי"ל'''. ספרים אלו נכתבו על ידי תלמידו ר' אלעזר בן יעקב, שרשם מפי המהרי"ל מנהגים והלכות. נפטר בוורמייזא בשנת ה"א קפ"ז, ונקבר ליד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. | '''רבי יעקב ב"ר משה הלוי מולין- המהרי"ל''' מגדולי פוסקי ומסדרי מנהג אשכנז בסוף תקופת ה[[ראשונים]]. נולד ב[[מגנצא]] שבגרמניה בשנת קכ"ה. למד בישיבות אוסטריה. בשנת קמ"ז, לאחר מות אביו, ייסד ישיבה במגנצא, ובמהרה נודע כמנהיגה הרוחני של [[יהדות אשכנז]]. יסד ישיבה גדולה במגנצא, ורבני הדור המפורסמים, ביניהם [[מהר"י וייל]] (מהרי"ו), היו תלמידיו. שאלות בהלכה נשלחו אליו מכל ארצות אירופה. היה פעיל בעניני קהילה וצדקה, והנהיג את יהדות אשכנז בתקופה קשה עקב מלחמות ההוסיים, בה גזר [[תענית]] רצופה בשמך שלושה ימים. הוא היה גם חזן ומחבר ניגונים ידוע, ועד לתקופה המודרנית נהגו לזמר בקרב יהודי מגנצא ניגונים רבים המיוחסים לו. כמו כן, תפילות מסוימות, כתפילת [[כל נדרי]], נשתמרו בנוסח שקבע להן המהרי"ל. מנהגיו ופסקיו הם אחד מבסיסי ההלכה האשכנזית עד לימינו, על פי פסקי ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]]. חיבר [[שו"ת|תשובות]] וספר מנהגים, פסקים ופירושים, הנקרא בשם '''מנהגי מהרי"ל'''. ספרים אלו נכתבו על ידי תלמידו ר' אלעזר בן יעקב, שרשם מפי המהרי"ל מנהגים והלכות. נפטר בוורמייזא בשנת ה"א קפ"ז, ונקבר ליד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. | ||
{{מיון רגיל:מולין יעקב}} | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] |
גרסה מ־17:08, 27 באפריל 2011
|
רבי יעקב ב"ר משה הלוי מולין- המהרי"ל מגדולי פוסקי ומסדרי מנהג אשכנז בסוף תקופת הראשונים. נולד במגנצא שבגרמניה בשנת קכ"ה. למד בישיבות אוסטריה. בשנת קמ"ז, לאחר מות אביו, ייסד ישיבה במגנצא, ובמהרה נודע כמנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז. יסד ישיבה גדולה במגנצא, ורבני הדור המפורסמים, ביניהם מהר"י וייל (מהרי"ו), היו תלמידיו. שאלות בהלכה נשלחו אליו מכל ארצות אירופה. היה פעיל בעניני קהילה וצדקה, והנהיג את יהדות אשכנז בתקופה קשה עקב מלחמות ההוסיים, בה גזר תענית רצופה בשמך שלושה ימים. הוא היה גם חזן ומחבר ניגונים ידוע, ועד לתקופה המודרנית נהגו לזמר בקרב יהודי מגנצא ניגונים רבים המיוחסים לו. כמו כן, תפילות מסוימות, כתפילת כל נדרי, נשתמרו בנוסח שקבע להן המהרי"ל. מנהגיו ופסקיו הם אחד מבסיסי ההלכה האשכנזית עד לימינו, על פי פסקי הרמ"א. חיבר תשובות וספר מנהגים, פסקים ופירושים, הנקרא בשם מנהגי מהרי"ל. ספרים אלו נכתבו על ידי תלמידו ר' אלעזר בן יעקב, שרשם מפי המהרי"ל מנהגים והלכות. נפטר בוורמייזא בשנת ה"א קפ"ז, ונקבר ליד המהר"ם מרוטנבורג.