מסכת סנהדרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מסכת סנהדרין היא מסכת בסדר נזיקין, במסכת יש 11 פרקים. בין הדינם בהן דנה המסכת: ארבע מיתות בית דין, בן נח, מלך, גאולה, סדרי בית דין מסכת סנהדרין עוסקת בסדרי המשפט ובעיקר בסדרי דיני נפשות, וכן בסוגיות של מי ראוי להיות דיין, איזה הרכב יש למנות לכל עניין (ר' להלן), איך יש לחקור את העדים, איזה עונש גוזרים על איזו עבירה.

ממסכת סנהדרין אפשר ללמוד הרבה על סדרי המשפט העברי. בכל עיירה, אפילו קטנה, היה בית דין של שלושה, שדן בדיני ממונות, חבלות וכדומה (משפט אזרחי), עגלה ערופה, סמיכת זקנים וכדומה. הצורך בבתי המשפט בכל עיר ועיירה נלמד מספר דברים: "שופטים ושוטרים יהיו לך בכל שעריך". בעיר גדולה היה בית דין של 23 - "סנהדרין קטנה", אשר הייתה מוסמכת לדון בעניינים של דיני נפשות - קרי עניינים שהעונש עליהם הוא מיתה, כגון רצח, גילוי עריות, ניאוף. סנהדרין של 71 הייתה רק אחת והיא ישבה בלשכת הגזית שבחצר בית המקדש ונקראה "סנהדרין גדולה". הסנהדרין הגדולה דנה כוהן גדול וזקן ממרא וכן היו זקוקים לאישורה על-מנת לצאת למלחמת רשות. בראש הסנהדרין הגדולה עמד נשיא הסנהדרין ולצידו כיהן אב בית הדין.

פרק "חלק" - פרק זה בתלמוד הבבלי הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו במשנה ובתלמוד הירושלמי פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל. בתלמוד הבבלי הפרק נודע כפרק מרובה אגדות עוסקות בעולם הבא, תחיית המתים ועיקרי דת נוספים. אין הלכות בפרק,למעט דף או שניים העוסקים בדיני עיר הנידחת. בהקדמה לפירושו לפרק זה במשנה מציג הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים שלו.