רבי אברהם יצחק קאהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
|תחילת כהונה=תש"ז | |תחילת כהונה=תש"ז | ||
|סיום כהונה=תשנ"ז | |סיום כהונה=תשנ"ז | ||
|רבותיו= | |רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]], | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= | ||
|חיבוריו="דברי אמונה", "אסופת מכתבים", "אהבת הבורא", "כוונת התפילה". | |חיבוריו="דברי אמונה", "אסופת מכתבים", "אהבת הבורא", "כוונת התפילה". | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''רבי אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה מייסד [[חסידות תולדות אהרן]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | '''רבי אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה מייסד [[חסידות תולדות אהרן]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | ||
נולד בו' ב[[טבת]] תרע"ד ב[[צפת]] לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]], [[רבי יחיאל מכיל | נולד בו' ב[[טבת]] תרע"ד ב[[צפת]] לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]], [[רבי יחיאל מכיל מזלוטשוב]] ו[[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]]. | ||
בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) עזב עם משפחתו את [[[ארץ ישראל]] להונגריה, שם התיישבו בעיר הוניאד. בהוניאד התגדל בתורה, ומסופר כי בגיל 12 ידע את ה[[תנ"ך]] עם פירוש [[רש"י]] בעל פה, וזאת מלימוד מחוץ לסדרים הרגילים. בגיל 14 החל ללמוד בישיבתו של רב העיר, הרב ישראל פריינד, שם נחשב לבחיר התלמידים. לאחר שגמר את לימודיו בהוניאד, עבר ללמוד בישיבתו של ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, שם למד בתהמדה ושקידה עצומות. בתקופה זו החל לנהוג במנהגי פרישות שונים, בהם קימה בשעה מוקדמת, הסתפקות בשינה של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה, הקצבת הדיבור למאה מילים ביום (הוא החזיק בכיסו מאה אבנים קטנות, וכנגד כל מילה שאמר העביר אבן אחת מכיס אחד לשני, וכשאזלו האבנים מהכיס הראשון, הפסיק לדבר) ועוד. | |||
בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | |||
פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", [[רבי אהרן ראטה]] (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב. בשנת תרצ"ט השתדך עם יענטא, בתו של ר' אהרן. | |||
{{מיון רגיל:קאהן אברהם יצחק}} | {{מיון רגיל:קאהן אברהם יצחק}} | ||
גרסה מ־18:34, 17 בדצמבר 2011
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
| רבי אברהם יצחק קאהן | |
|---|---|
| האדמו"ר מ"תולדות אהרן" | |
| חיבורו העיקרי | "דברי אומנה" |
| תאריך לידה | ו בטבת תרע"ד |
| מקום לידה | צפת |
| תאריך פטירה | כ"ז בכסלו תשנ"ז ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| חסידות | תולדות אברהם יצחק |
| מקום מגורים | צפת, הונגריה, ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מספר בשושלת | 1 |
| הקודם | - |
| הבא | בנו רבי דוד קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן בנו רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק רבי יוסף יואל קאהן, האדמו"ר מ"מבקשי אמונה". |
| תחילת כהונה | תש"ז |
| סיום כהונה | תשנ"ז |
| רבותיו | ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, רבי יואל טייטלבוים, חותנו, רבי אהרן ראטה, |
| חיבוריו | "דברי אמונה", "אסופת מכתבים", "אהבת הבורא", "כוונת התפילה". |
| אב | הרב אהרן דוד קאהן |
| אם | שיינדל ברכה |
| בת זוג | יענטא |
| ילדים | ר' שמואל יעקב, ר' דוד, ר' משה, ר' ישראל חיים, ר' יוסף יואל, |
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן היה מייסד חסידות תולדות אהרן והאדמו"ר הראשון שלה.
נולד בו' בטבת תרע"ד בצפת לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד למגיד ממזריטש, רבי יחיאל מכיל מזלוטשוב ורבי מנחם נחום מטשרנוביל.
בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) עזב עם משפחתו את [[[ארץ ישראל]] להונגריה, שם התיישבו בעיר הוניאד. בהוניאד התגדל בתורה, ומסופר כי בגיל 12 ידע את התנ"ך עם פירוש רש"י בעל פה, וזאת מלימוד מחוץ לסדרים הרגילים. בגיל 14 החל ללמוד בישיבתו של רב העיר, הרב ישראל פריינד, שם נחשב לבחיר התלמידים. לאחר שגמר את לימודיו בהוניאד, עבר ללמוד בישיבתו של ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, שם למד בתהמדה ושקידה עצומות. בתקופה זו החל לנהוג במנהגי פרישות שונים, בהם קימה בשעה מוקדמת, הסתפקות בשינה של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה, הקצבת הדיבור למאה מילים ביום (הוא החזיק בכיסו מאה אבנים קטנות, וכנגד כל מילה שאמר העביר אבן אחת מכיס אחד לשני, וכשאזלו האבנים מהכיס הראשון, הפסיק לדבר) ועוד.
בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים. אצל ר' יואל למד בעיקר "יורה דעה", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר.
פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", רבי אהרן ראטה (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב. בשנת תרצ"ט השתדך עם יענטא, בתו של ר' אהרן.