רבי ברוך ממז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
נפטר בי"ח ב[[כסלו]] תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'. | נפטר בי"ח ב[[כסלו]] תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=12450&q=| "קנאת המלאכים"| סיפור מאת עודד מזרחי. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ברוך ממז'יבוז'}} | {{מיון רגיל:ברוך ממז'יבוז'}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] |
גרסה מ־15:32, 16 בינואר 2012
|
רבי ברוך ממז'יבוז' מראשוני האדמו"רים.
תולדות חייו
נולד בשנת תקע"ז לערך לרבי יחיאל אשכנזי ואדל- בת הבעל שם טוב. גדל על ברכי סבו והתחבב עליו, וכבר אז ניכרה פקחותו. תלמידי הבעש"ט ניבאו לו גדולות. למד חסידות מרבי פנחס מקוריץ, מרבי דב בער המגיד ממזריטש ומרבי יעקב יוסף מפולנאה. לאחר פטירת המגיד בשנת תקל"ג קיבל את סמכותו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, והתכתב איתו כאשר ר' מנחם מנדל שהה בארץ ישראל.
נשא בזיווג ראשון את בתו של ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, ובזיווג שני את בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטוב, בן ר' צבי בן הבעש"ט.
החל לכהן כאדמו"ר, כנראה בשנת תקל"ז, בטולטשין. כאדמו"ר, נהג בפאר, בנה בית מפואר ונסע במרכבה מפוארת. מטולטשין עבר לעירו של סבו - מז'יבוז', שם התקבצו סביבו אלפי חסידים. הוא רצה להיות ממשיכו של סבו ולרכז סביבו את כל החסידים, אולם אדמו"רים שהקימו להם חצרות נפרדות לא הסכימו שהוא יכהן כ"אדמו"ר ראשי" כסבו. בשל כך, פרצו מחלוקות קשות בינו לבינם, במיוחד עם רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי יעקב יצחק החוזה מלבלין[1].
נפטר בי"ח בכסלו תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'.
קישורים חיצוניים
- [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=12450&q=%7C "קנאת המלאכים"| סיפור מאת עודד מזרחי.
הערות שוליים
- ↑ . מחלוקתו עם ר' לוי יצחק הוסברה ע"י החסידים, משום שהמלאכים קנאו בעבודתו, ועל ידי המחלוקת הוא השקיטם. מחלוקתו עם ר' שניאור זלמן הוסברה על ידי ר' שניאור זלמן בעצמו, שנבעה מפני שרש"ז נסע לאזורים שהיו תחת השפעתו של ר' ברוך על מנת לאסוף כספים לצדקה, וכן מהלשנות של חסידי רבי אברהם מאליסק בטבריה שהיה מתנגדי ר' שניאור זלמן.