מירון הקדומה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מירון הקדומה''' נחשפה דרומית ל[[בית הכנסת העתיק במירון]] וצפונית ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה הלניסטית]] עד ל[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|תקופה הממלוכית]]. | '''מירון הקדומה''' נחשפה דרומית ל[[בית הכנסת העתיק במירון]] וצפונית ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה הלניסטית]] עד ל[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|תקופה הממלוכית]]. במקום התגלו שרידים מימי [[בית שני]] אך תקופת הפריחה של היישוב הייתה בין המאה ה-2 לבין המאה ה-4 - המועד בו הוקס בית הכנסת. במירון הקדומה נחשף בנוסף לבית כנסת גם שרידים הקשורים לחיי הכפר: בתים פרטיים, בורות-מים ומיתקני-תעשייה. החפירות נערכו בשנים 1971-1977 מטעם בתי-ספר האמריקאיים לחקר המזרח בראשות אריך מאירס. | ||
==על החפירות== | ==על החפירות== | ||
בחפירות נמצאו 1,200 [[מטבע|מטבעות]] משכבות חפירה שונות ומכלול משמעותי של [[קיראמיקה]]. על בסיס הממצאים ניתן היה לשחזר את מירון הקדומה. | בחפירות נמצאו 1,200 [[מטבע|מטבעות]] משכבות חפירה שונות ומכלול משמעותי של [[קדרות|קיראמיקה]]. על בסיס הממצאים ניתן היה לשחזר את מירון הקדומה. | ||
* בשנים 135 עד 250 - היא לאחר [[מרד בר כוכבא]] - ניתן היה להבחין בגושי בתים, כנראה של משפחות שבקשו לפתוח בחיים | * השכבה מהתקופה הרומית מעידה על רמה רבה של תכנון. מידות גושי הבתים בעיר התחתונה הם 20 מטר על 20 מטר בממוצע. | ||
* בשכבה השלישית, בשנים 135 עד 250 - היא לאחר [[מרד בר כוכבא]] - ניתן היה להבחין בגושי בתים, כנראה של משפחות שבקשו לפתוח בחיים חדשים לאחר המרד. כלכלת התושבים הייתה בעיקר: [[תבואה]], [[קטניות]] ו[[זית|זיתים]]. גם התגלה בית מלאכה ל[[נגרות]]. בעיר התחתונה התגלה מכלול גדול של [[מקווה טהרה|מקוות טהרה]] - עדות לשמירת המצוות על ידי תושבי המקום. | |||
==בית הכנסת העתיק במירון== | ==בית הכנסת העתיק במירון== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|בית הכנסת העתיק במירון}} | ||
מרכז חיי הכפר היה בית הכנסת הגדול, המיוחס לתקופה 250 - 360 שנה. המבנה מעיד | מרכז חיי הכפר היה בית הכנסת הגדול, דמוי [[בזיליקה]], המיוחס לתקופה 250 - 360 שנה. המבנה מעיד כי תושבי המקום היו בעלי אמצעים, אשר יכלו לשכור אמנים אשר ייבנה בית כנסת מקורי כזה, אשר חלקו המערבי חצוב בסלע. | ||
==רמת החיים== | ==רמת החיים== | ||
באחד המבנים נתגלה מחסן, אשר | באחד המבנים נתגלה מחסן, אשר הגישה אליו קשה. במחסן נמצאו גרעינים מפוחמים של :תבואה, פולים ואגוזים וכן קערות [[זכוכית]]. אחד החוקרים, פרופ' מארטין גודמן מן האוניברסיטה של ברמינגהם שבאנגליה סבור כי ההטרוגניות של הממצאים מרמזת כי לפנינו [[הקדש]]. לפי הבדיקה הבוטנית, המזון פוּחם בכוונה, לפני שאוחסן, אך לא עד כדי כך שייאבד מצורתו. | ||
כלי הזכוכית שהתגלו היו מגוונים ןאיכותם הייתה גבוהה. [[כלי | כלי הזכוכית שהתגלו היו מגוונים ןאיכותם הייתה גבוהה. [[כלי חרס|כלי החרס]] היו מתוצרת מקומית אך גם היו כלי חרס מיובאים. | ||
==נטישת המקום== | ==נטישת המקום== | ||
מירון הקדומה ננטשה סמוך | מירון הקדומה ננטשה סמוך לשנת 360. חפצי-ערך לא התגלו בחפירות, מכאן שנלקחו על ידי התושבים. היישוב לא נעזב בסערת מלחמה שכן, המטבעות שנמצאו בו היו מקופות שקדמו לעזיבת המקום. השערת החוקרים היא שהתושבים עזבו אותו ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] מחמת עול המיסים. במאה ה-8 התחדש היישוב עד לתקופה הממלוכית. | ||
==תמונות ממאמרו של אריך מאירס== | ==תמונות ממאמרו של אריך מאירס== | ||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | <gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | ||
גרסה מ־21:09, 15 באוקטובר 2008
|
|
מירון הקדומה נחשפה דרומית לבית הכנסת העתיק במירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי. בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מהתקופה הלניסטית עד לתקופה הממלוכית. במקום התגלו שרידים מימי בית שני אך תקופת הפריחה של היישוב הייתה בין המאה ה-2 לבין המאה ה-4 - המועד בו הוקס בית הכנסת. במירון הקדומה נחשף בנוסף לבית כנסת גם שרידים הקשורים לחיי הכפר: בתים פרטיים, בורות-מים ומיתקני-תעשייה. החפירות נערכו בשנים 1971-1977 מטעם בתי-ספר האמריקאיים לחקר המזרח בראשות אריך מאירס.
על החפירות
בחפירות נמצאו 1,200 מטבעות משכבות חפירה שונות ומכלול משמעותי של קיראמיקה. על בסיס הממצאים ניתן היה לשחזר את מירון הקדומה.
- השכבה מהתקופה הרומית מעידה על רמה רבה של תכנון. מידות גושי הבתים בעיר התחתונה הם 20 מטר על 20 מטר בממוצע.
- בשכבה השלישית, בשנים 135 עד 250 - היא לאחר מרד בר כוכבא - ניתן היה להבחין בגושי בתים, כנראה של משפחות שבקשו לפתוח בחיים חדשים לאחר המרד. כלכלת התושבים הייתה בעיקר: תבואה, קטניות וזיתים. גם התגלה בית מלאכה לנגרות. בעיר התחתונה התגלה מכלול גדול של מקוות טהרה - עדות לשמירת המצוות על ידי תושבי המקום.
בית הכנסת העתיק במירון
- ערך מורחב - מירון הקדומה
מרכז חיי הכפר היה בית הכנסת הגדול, דמוי בזיליקה, המיוחס לתקופה 250 - 360 שנה. המבנה מעיד כי תושבי המקום היו בעלי אמצעים, אשר יכלו לשכור אמנים אשר ייבנה בית כנסת מקורי כזה, אשר חלקו המערבי חצוב בסלע.
רמת החיים
באחד המבנים נתגלה מחסן, אשר הגישה אליו קשה. במחסן נמצאו גרעינים מפוחמים של :תבואה, פולים ואגוזים וכן קערות זכוכית. אחד החוקרים, פרופ' מארטין גודמן מן האוניברסיטה של ברמינגהם שבאנגליה סבור כי ההטרוגניות של הממצאים מרמזת כי לפנינו הקדש. לפי הבדיקה הבוטנית, המזון פוּחם בכוונה, לפני שאוחסן, אך לא עד כדי כך שייאבד מצורתו.
כלי הזכוכית שהתגלו היו מגוונים ןאיכותם הייתה גבוהה. כלי החרס היו מתוצרת מקומית אך גם היו כלי חרס מיובאים.
נטישת המקום
מירון הקדומה ננטשה סמוך לשנת 360. חפצי-ערך לא התגלו בחפירות, מכאן שנלקחו על ידי התושבים. היישוב לא נעזב בסערת מלחמה שכן, המטבעות שנמצאו בו היו מקופות שקדמו לעזיבת המקום. השערת החוקרים היא שהתושבים עזבו אותו בתקופה הביזנטית מחמת עול המיסים. במאה ה-8 התחדש היישוב עד לתקופה הממלוכית.
תמונות ממאמרו של אריך מאירס
לקריאה נוספת
אריך מאירס, מירון הקדומה - חמש עונות חפירה, מתוך "קדמוניות" תשמ"א , עמ' 111 -