הרב יצחק אריאלי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Einaym lamishpat.jpg|ימין|200px|ממוזער]] | [[תמונה:Einaym lamishpat.jpg|ימין|200px|ממוזער]] | ||
'''הרב יצחק אריאלי''' בעל "'''עיניים למשפט'''", | '''הרב יצחק אריאלי''' בעל "'''עיניים למשפט'''", מרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]] | [[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]] | [[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | [[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | ||
גרסה מ־07:23, 14 ביוני 2012
|
|
הרב יצחק אריאלי בעל "עיניים למשפט", מרבני ישיבת מרכז הרב.
נולד בשנת תרנ"ו בעיר העתיקה בירושלים. בצעירותו למד בישיבות תורת חיים ועץ חיים. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה ישיבת מרכז הרב על ידי הרב קוק, עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג בניסן תשל"ד. הרב משה צבי נריה העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי.
בנו הרב גרשון אריאלי כיהן כדיין בנתניה, חתנו הרב מרדכי אילן כיהן כאב"ד בתל אביב, חתנו הרב צבי כהנא כיהן כראש ישיבה בבית מאיר ונכדו הרב אשר אריאלי מכהן כר"מ בישיבת מיר.
חיבוריו
- עיניים למשפט- על מסכתות הש"ס - הוספות וחידושים ל"עין משפט" של רבי יהושע בועז. בהקדמתו לחיבור כתב: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה מרכז הרב היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל...". משפט זה הושמט בחלק מהמהדורות, והוחזר על פי הוראתו של הרב יוסף שלום אלישיב.
- שירת הגאולה- פירוש על הגדה של פסח.
- מדרש אריאל- על התורה.