בידו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}. | '''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}. | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
'''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}. | '''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
גרסה מ־10:01, 24 באוקטובר 2008
|
הגדרה
אדם נאמן על דבר שבאפשרותו לעשותו.
בדיני ממונות ואיסורין.
לדוגמא, לומר שניקר את הגיד והחלב (גיטין ב: תד"ה עד (הראשון)).
מקור וטעם
בטעמו יש שתי אפשרויות (שב שמעתתא ו-א):
- מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו.
- נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו (רא"ש גיטין נד: סימן יא).
והשב שמעתתא (שם) חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
מיגו, בידו עדיף ממנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר").
בעלים, בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[2], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי (שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז).
חזקה דמעיקרא, בידו עדיף ממנה (גיטין ב:).
מוחזק, בידו מועיל גם להוציא ממנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר").
הערות שוליים
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.