יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (הפניה לדף יעקב אבינו) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[מילון הראי"ה:האב|האב]] המיוחד [[מילון הראי"ה:לכנסת ישראל|לכנסת ישראל]], אשר סוד אחדותה העליונה חקוק הוא בנשמתו וכל הויתו. [[מילון הראי"ה:הבריח התיכון|הבריח התיכון]] המבריח מן הקצה אל הקצה [ע"ר א קמט]. | |||
האב הגדול המיוחד שהוא בעצמו בכל נשמתו הוא חיי האומה, [[מילון הראי"ה:ישראל סבא|ישראל סבא]], שכל הפרטים של [[מילון הראי"ה:ישראל זוטא|ישראל זוטא]], כלומר פרטי האישים של האומה כולה, הם נצוצי שלהבת החיים שלו [קובץ א רה]. | |||
[[מילון הראי"ה:איש תם|איש תם]], בחיר [[מילון הראי"ה:האבות|האבות]], מתמם [[מילון הראי"ה:הסגולות|הסגולות]] כולן לבנין [[מילון הראי"ה:רם|רם]] ונשא, המלא חיים של [[מילון הראי"ה:קודש קודשים|קודש קודשים]] בכל גמרם ומילואם גם בהוה כפי הצביון של העתיד המתעלה ברום מעלותיו, עד שכל הנטפל עם ההוה הנעלה הזה, הרי הוא בערכו ומעלתו הוא מפלס נתיבו ועושה פעולתו, [[מילון הראי"ה:חיי שעה|חיי שעה]] [[מילון הראי"ה:וחיי עולם|וחיי עולם]] לא יתפרדו [עפ"י ע"א ד ה מו]. | |||
אחד האבות ובחירם, הנועד ליסד האומה [[מילון הראי"ה:הסגולית|הסגולית]] בשבטי־יה עדות לישראל, ע"פ הסידור של יושר־ההוה הנובע מהתגלות הנשמה במועדה וזמנה [שם מז]. | |||
האישיות המתחילה את תכונת האומה [ע"א ד ט קמז]. | |||
◊ [[מילון הראי"ה:דמות דיוקנו של יעקב אבינו|דמות דיוקנו של יעקב אבינו]] חקוקה תחת [[מילון הראי"ה:כסא הכבוד|כסא הכבוד]], [[מילון הראי"ה:ותפארת|ותפארת]] החיים האלהיים ואמתם היו ערוכים בנשמתו בסדר אמיץ, "מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל", על כן מצאה בו משכן האהבה הצנועה, המרוממת את הנשמה ומביאה אור חיים וקדושה, מנוחה ועונג, אל הגוף. העמדת המשפחה היתה בקשתו הנאורה והמובנת באלהיותה, על כן הקימה בקרבו צביון של טהרת רעיון ומנוחת לב<ref>''' העמדת המשפחה וכו' בטהרת רעיון ומנוחת לב''' - ע"ע [[מילון הראי"ה:רש"י בראשית כט כא|רש"י בראשית כט כא]]. </ref>"כחי וראשית אוני" [קבצ' ב קעה-ו]. | |||
ע' במדור האבות. ושם, יעקב אבינו לא מת. ושם, יעקב איש תם יושב אהלים. ע' במדור מדתם ועניינם הרוחני של אישי התנ"ך. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, דמות דיוקנו של יעקב. ע' במדור קבלה ונסתר, "ישראל צאן קדשים". | |||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:אישים|יע]] |
גרסה מ־13:23, 26 באוגוסט 2012
|
האב המיוחד לכנסת ישראל, אשר סוד אחדותה העליונה חקוק הוא בנשמתו וכל הויתו. הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה [ע"ר א קמט]. האב הגדול המיוחד שהוא בעצמו בכל נשמתו הוא חיי האומה, ישראל סבא, שכל הפרטים של ישראל זוטא, כלומר פרטי האישים של האומה כולה, הם נצוצי שלהבת החיים שלו [קובץ א רה]. איש תם, בחיר האבות, מתמם הסגולות כולן לבנין רם ונשא, המלא חיים של קודש קודשים בכל גמרם ומילואם גם בהוה כפי הצביון של העתיד המתעלה ברום מעלותיו, עד שכל הנטפל עם ההוה הנעלה הזה, הרי הוא בערכו ומעלתו הוא מפלס נתיבו ועושה פעולתו, חיי שעה וחיי עולם לא יתפרדו [עפ"י ע"א ד ה מו]. אחד האבות ובחירם, הנועד ליסד האומה הסגולית בשבטי־יה עדות לישראל, ע"פ הסידור של יושר־ההוה הנובע מהתגלות הנשמה במועדה וזמנה [שם מז]. האישיות המתחילה את תכונת האומה [ע"א ד ט קמז].
◊ דמות דיוקנו של יעקב אבינו חקוקה תחת כסא הכבוד, ותפארת החיים האלהיים ואמתם היו ערוכים בנשמתו בסדר אמיץ, "מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל", על כן מצאה בו משכן האהבה הצנועה, המרוממת את הנשמה ומביאה אור חיים וקדושה, מנוחה ועונג, אל הגוף. העמדת המשפחה היתה בקשתו הנאורה והמובנת באלהיותה, על כן הקימה בקרבו צביון של טהרת רעיון ומנוחת לב[1]"כחי וראשית אוני" [קבצ' ב קעה-ו].
ע' במדור האבות. ושם, יעקב אבינו לא מת. ושם, יעקב איש תם יושב אהלים. ע' במדור מדתם ועניינם הרוחני של אישי התנ"ך. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, דמות דיוקנו של יעקב. ע' במדור קבלה ונסתר, "ישראל צאן קדשים".
הערות שוליים
- ↑ העמדת המשפחה וכו' בטהרת רעיון ומנוחת לב - ע"ע רש"י בראשית כט כא.