מעילה בקונמות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''הנהנה מדבר נדור - הסתפקה הגמרא האם עבר באיסור מעילה''' {{מקור| | '''הנהנה מדבר נדור - הסתפקה הגמרא האם עבר באיסור מעילה''' {{מקור|הסוגיא בנדרים לה.|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', האומר "קונם כיכר זה" ואכלו - האם מעל {{מקור| | '''לדוגמא''', האומר "קונם כיכר זה" ואכלו - האם מעל {{מקור|בבלי:נדרים לה.|כן}}. | ||
'''החולקים בדין זה''' הם רבי מאיר שסובר שיש מעילה בקונמות, וחכמים שסוברים שאין בהם מעילה {{מקור| | '''החולקים בדין זה''' הם רבי מאיר שסובר שיש מעילה בקונמות, וחכמים שסוברים שאין בהם מעילה {{מקור|בבלי:נדרים לה.|כן}}. ולהלכה יש בהם מעילה {{מקור|ר"ן שם ד"ה ולענין הלכה, רמב"ם מעילה ד-ט|כן}}. | ||
==מהות הקונם== | ==מהות הקונם== | ||
'''לדעה שאין מעילה בקונמות''' הוא רק כנדר {{מקור| | '''לדעה שאין מעילה בקונמות''' הוא רק כנדר {{מקור|רש"י יבמות פח. ד"ה ואי|כן}}. והקונטרסי שיעורים {{מקור|בבלי:נדרים ב-ד|כן}} כתב בדעת רש"י {{מקור|נדרים לה.|כן}} שגם לדעה זו יש בקונם קדושה. | ||
'''לדעה שיש בהם מעילה''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | '''לדעה שיש בהם מעילה''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | ||
@ הוא ממון הקדש {{מקור| | @ הוא ממון הקדש {{מקור|פירוש הרא"ש נדרים לג. ד"ה תיפול|כן}}, וביאר הגר"א וסרמן שקניין הממון נובע מהקדושה (ולא להיפך) {{מקור|קובץ הערות נד-יג, והביא את הרא"ש הנ"ל|כן}}. | ||
@ הוא ממון הקדש, אך הקדושה נובעת מהממון (ולא להיפך) {{מקור| | @ הוא ממון הקדש, אך הקדושה נובעת מהממון (ולא להיפך) {{מקור|קובץ הערות נה-יא בדעת רש"י|כן}}. | ||
@ אין בו קניין ממון להקדש כלל {{מקור|(קובץ הערות נד-יד בדעת הר"ן, ותלה זאת בחקירה האם מעילה היא מדין גזל, שלצד שהיא מדין גזל צריך לומר שיש בו קניין להקדש. ורש"י (יבמות פח. ד"ה אי) פירש בפשטות שהוא כקודשי בדק הבית, ותלוי בחקירה בגדר קודשי בדק הבית)}}<ref>דנו בחקירה זו בערך [[הקדש#קדושה_ובעלות]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}. | @ אין בו קניין ממון להקדש כלל {{מקור|(קובץ הערות נד-יד בדעת הר"ן, ותלה זאת בחקירה האם מעילה היא מדין גזל, שלצד שהיא מדין גזל צריך לומר שיש בו קניין להקדש. ורש"י (יבמות פח. ד"ה אי) פירש בפשטות שהוא כקודשי בדק הבית, ותלוי בחקירה בגדר קודשי בדק הבית)}}<ref>דנו בחקירה זו בערך [[הקדש#קדושה_ובעלות]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}. | ||
'''בדין יציאה לחולין''' הסתפק הר"ן {{מקור| | '''בדין יציאה לחולין''' הסתפק הר"ן {{מקור|נדרים לה. ד"ה ולענין|כן}} האם גם בקונמות לאחר שמעל יצאו לחולין ויהיה מותר להנות מהם, כמו בהקדש. | ||
==בנדרים שונים== | ==בנדרים שונים== | ||
'''אסר את עצמו רק באכילה''' גם כן יש בהן מעילה {{מקור| | '''אסר את עצמו רק באכילה''' גם כן יש בהן מעילה {{מקור|משנה למלך מעילה ד-ט|כן}}. | ||
'''כשלא התפיס בדבר הנדור''', כלומר שלא אמר "כיכר זה אסור עלי כקרבן", אלא רק "כיכר זה אסור עלי", הסתפק המשנה למלך {{מקור| | '''כשלא התפיס בדבר הנדור''', כלומר שלא אמר "כיכר זה אסור עלי כקרבן", אלא רק "כיכר זה אסור עלי", הסתפק המשנה למלך {{מקור|מעילה ד-ט|כן}} האם יש מעילה. | ||
'''כשהתפיס בקודשים קלים''', כגון שאמר "כיכר זה עלי כשלמים", אין מעילה, שהרי גם בקודשים קלים עצמם אין מעילה {{מקור| | '''כשהתפיס בקודשים קלים''', כגון שאמר "כיכר זה עלי כשלמים", אין מעילה, שהרי גם בקודשים קלים עצמם אין מעילה {{מקור|מנחת חינוך קכז-א [יד]|כן}}. | ||
'''אסר פירות חבירו עליו''' הסתפק המשנה למלך {{מקור| | '''אסר פירות חבירו עליו''' הסתפק המשנה למלך {{מקור|מעילה ד-ט|כן}} האם יש מעילה, שיש צד לומר שאין בזה מעילה שהרי אינו יכול להקדיש את פירות חבירו. | ||
'''אסר רק הנאה''' ולא את כל החפץ, הסתפק המשנה למלך {{מקור| | '''אסר רק הנאה''' ולא את כל החפץ, הסתפק המשנה למלך {{מקור|מעילה ד-ט|כן}} האם יש מעילה. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[הקדש]] | * [[הקדש]] | ||
* [[מעילה]] {{מקור| | * [[מעילה]] {{מקור|לגבי שאר דיני מעילה|כן}} | ||
* [[נדר]] {{מקור| | * [[נדר]] {{מקור|לגבי שאר דיני קונמות|כן}} | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־09:23, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== הנהנה מדבר נדור - הסתפקה הגמרא האם עבר באיסור מעילה (הסוגיא בנדרים לה.).
לדוגמא, האומר "קונם כיכר זה" ואכלו - האם מעל (נדרים לה.).
החולקים בדין זה הם רבי מאיר שסובר שיש מעילה בקונמות, וחכמים שסוברים שאין בהם מעילה (נדרים לה.). ולהלכה יש בהם מעילה (ר"ן שם ד"ה ולענין הלכה, רמב"ם מעילה ד-ט).
מהות הקונם
לדעה שאין מעילה בקונמות הוא רק כנדר (רש"י יבמות פח. ד"ה ואי). והקונטרסי שיעורים (נדרים ב-ד) כתב בדעת רש"י (נדרים לה.) שגם לדעה זו יש בקונם קדושה.
לדעה שיש בהם מעילה נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
- הוא ממון הקדש (פירוש הרא"ש נדרים לג. ד"ה תיפול), וביאר הגר"א וסרמן שקניין הממון נובע מהקדושה (ולא להיפך) (קובץ הערות נד-יג, והביא את הרא"ש הנ"ל).
- הוא ממון הקדש, אך הקדושה נובעת מהממון (ולא להיפך) (קובץ הערות נה-יא בדעת רש"י).
- אין בו קניין ממון להקדש כלל (קובץ הערות נד-יד בדעת הר"ן, ותלה זאת בחקירה האם מעילה היא מדין גזל, שלצד שהיא מדין גזל צריך לומר שיש בו קניין להקדש. ורש"י (יבמות פח. ד"ה אי) פירש בפשטות שהוא כקודשי בדק הבית, ותלוי בחקירה בגדר קודשי בדק הבית)[1].
בדין יציאה לחולין הסתפק הר"ן (נדרים לה. ד"ה ולענין) האם גם בקונמות לאחר שמעל יצאו לחולין ויהיה מותר להנות מהם, כמו בהקדש.
בנדרים שונים
אסר את עצמו רק באכילה גם כן יש בהן מעילה (משנה למלך מעילה ד-ט).
כשלא התפיס בדבר הנדור, כלומר שלא אמר "כיכר זה אסור עלי כקרבן", אלא רק "כיכר זה אסור עלי", הסתפק המשנה למלך (מעילה ד-ט) האם יש מעילה.
כשהתפיס בקודשים קלים, כגון שאמר "כיכר זה עלי כשלמים", אין מעילה, שהרי גם בקודשים קלים עצמם אין מעילה (מנחת חינוך קכז-א [יד]).
אסר פירות חבירו עליו הסתפק המשנה למלך (מעילה ד-ט) האם יש מעילה, שיש צד לומר שאין בזה מעילה שהרי אינו יכול להקדיש את פירות חבירו.
אסר רק הנאה ולא את כל החפץ, הסתפק המשנה למלך (מעילה ד-ט) האם יש מעילה.
ראה גם
- מעילה (לגבי שאר דיני מעילה)
- נדר (לגבי שאר דיני קונמות)
הערות שוליים
- ↑ דנו בחקירה זו בערך הקדש#קדושה_ובעלות ד"ה במהותו.