קרקע לית בה אונאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המוכר קרקע לחברו במחיר נמוך מערך הקרקע או במחיר גבוה מערך הקרקע, אפילו אם ההפרש הוא יותר משישית, אין המוכר או הקונה רשאים לדרוש את ביטול המקח, או לתבוע את ההפרש. | |||
נאמר בתורה {{מקור| | נאמר בתורה {{מקור|ויקרא כה, יד|כן}}: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו", ודרשו חכמים: "או קנה מיד עמיתך" - דבר הנקנה מיד ליד, כלומר מטלטלין, בהם "אל תונו איש את אחיו", אבל בקרקעות - אין אונאה. | ||
גרסה אחרונה מ־11:30, 5 בספטמבר 2012
|
|
המוכר קרקע לחברו במחיר נמוך מערך הקרקע או במחיר גבוה מערך הקרקע, אפילו אם ההפרש הוא יותר משישית, אין המוכר או הקונה רשאים לדרוש את ביטול המקח, או לתבוע את ההפרש.
נאמר בתורה (ויקרא כה, יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו", ודרשו חכמים: "או קנה מיד עמיתך" - דבר הנקנה מיד ליד, כלומר מטלטלין, בהם "אל תונו איש את אחיו", אבל בקרקעות - אין אונאה.
יש שכתבו בטעם הדבר ש"קרקע לית בה אונאה", לפי "שדרך בני אדם למחול בקרקעות, לפי שקרקעות שווים כל כסף שבעולם".
לדעת הירושלמי, אין הכוונה שאין כלל דין אונאה בקרקעות, אלא שדין אונאה בקרקעות שונה מהדין במטלטלין. לכן, אם שיעור האונאה במכירת קרקע גדול משווי הנכס, כגון נכס שווה מאה שנמכר ביותר ממאתיים - אין המכר קיים.