תרמית בעסקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרמיות בעסקים''' היו מקובלות בעבר, קיימות בהווה וגם ניתן יהיה לצפות בהן בעתיד. לחז"ל יש עיצות כיצד ניתן להיזהר מהם. [[רבי עמיחי גורדין]] ר"מ ב[[ישיבת הר עציון]] כתב על הנושא ב"עלון שבת ושבתו": בעקבות "פרשת ברנרד מיידוף", בה הפסידו רבים מאישי ומוסדות העולם היהודי, גם בישראל, ממון רב. | '''תרמיות בעסקים''' היו מקובלות בעבר, קיימות בהווה וגם ניתן יהיה לצפות בהן בעתיד. לחז"ל יש עיצות כיצד ניתן להיזהר מהם. [[רבי עמיחי גורדין]] ר"מ ב[[ישיבת הר עציון]] כתב על הנושא ב"עלון שבת ושבתו": בעקבות "פרשת ברנרד מיידוף", בה הפסידו רבים מאישי ומוסדות העולם היהודי, גם בישראל, ממון רב. | ||
{| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5" | {| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5" | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|} | |} | ||
# '''פיזור הרכוש''' - כבר [[יעקב אבינו]] לימד אותנו לפזר את ההון שלנו. וכך עשה כאשר בא עשו לקראתו:" | # '''פיזור הרכוש''' - כבר [[יעקב אבינו]] לימד אותנו לפזר את ההון שלנו. וכך עשה כאשר בא עשו לקראתו:"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"{{מקור|[[ספר בראשית]], ל"ב,ח'|כן}}. וה[[רמב"ן]] מסביר כי לקח חשוב לגבי הממון:"למדתך תורה דרך ארץ לא יניח אדם כל ממונו בזוית אחת". אבל את העיצה הברורה ביותר נמצא ב[[מסכת בבא מציעא]]:"ואמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו (להיות מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום) (מ"ב,א'). הפתגם האוניברסלי מסמל זאת באימרה הידועה:" לא להניח את כל הביצים בסל אחד", דהיינו קיים סיכון בהנחת ממונו של האדם באפיק השקעה אחת, רעיון אחד או תוכנית אחת. כשם שלא שמים את כל הביצים בסל אחד שאם ייפול ה"סל" - אפילו במקרה - יישברו כולם. | ||
# '''אימון באדם''' - רצוי כי יהיה מסוייג. [[ירמיהו הנביא]] כתב :" | # '''אימון באדם''' - רצוי כי יהיה מסוייג. [[ירמיהו הנביא]] כתב :"כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן-ה' יָסוּר לִבּוֹ(י"ז,ה'). ה[[רד"ק]] פרש כי הכוונה היא על כך שמדינה סומכת כי מדינה אחרת תגן עליה - דבר אשר בוודאי יש להטיל בן ספק, אבל גם לגבי האדם יש חשיבות להצעה זו. הרב גורדין מציין כי גם אם מדובר באדם שכולם מעריכים אותו וסומכים עליו, הוא עלול להכשל. מנהל ההשקעות ברנרד מאדוף נחשב אדם אמין מאוד. החזות האמינה איפשרה לו את ההונאה. ומביאים דוגמא מ[[יוסף הצדיק]] אשר ציפה כי שר המשקים, לאחר שהיה אסיר תודה לו על פתרון חלומו לא יישכח אותו, יושיע אותו והתאכזב <ref>[http://www.shevanet.org.il/14/14-09.htm עוד בנושא זה]</ref> | ||
# '''השקעה מושלמת''' - המשקיעים בקרנות של מאדוף מעולם לא הפסידו. שלמות מעין זו אינה טבעית, לדעת הרב ואפשר היה להניח כי קיים בה ליקוי מסויים. להמחשה מובא מדברי הרמב"ם ב[[הלכות שופטים]] "סנדרי (סנהדרין) שפתחו כולן בדיני נפשות תחילה, ואמרו כולן חייב - הרי זה פטור". ההנחה היא שאם כל הדיינים סבורים אותו דבר - ומדובר ב-23 אנשים <ref>סנהדרין שדנה את הנפש הינה 23 דיינים (למרות שיש דיונים בנפשות גם ב71, אם זה דיון לאומי)</ref> חכמים ונבונים - סימן שיש בעיה. ולכן, במקרה זה יוצא הנאשם זכאי. כך זה גם בעסקים, הקרנות של מאדוף מעולם לא רשמו הפסדים. זו עובדה פשוט לא מעשית בעולם העסקים.מסכם הרב:" אם מציגים לפניך דבר מושלם, כדאי שתתרחק ממנו" | # '''השקעה מושלמת''' - המשקיעים בקרנות של מאדוף מעולם לא הפסידו. שלמות מעין זו אינה טבעית, לדעת הרב ואפשר היה להניח כי קיים בה ליקוי מסויים. להמחשה מובא מדברי הרמב"ם ב[[הלכות שופטים]] "סנדרי (סנהדרין) שפתחו כולן בדיני נפשות תחילה, ואמרו כולן חייב - הרי זה פטור". ההנחה היא שאם כל הדיינים סבורים אותו דבר - ומדובר ב-23 אנשים <ref>סנהדרין שדנה את הנפש הינה 23 דיינים (למרות שיש דיונים בנפשות גם ב71, אם זה דיון לאומי)</ref> חכמים ונבונים - סימן שיש בעיה. ולכן, במקרה זה יוצא הנאשם זכאי. כך זה גם בעסקים, הקרנות של מאדוף מעולם לא רשמו הפסדים. זו עובדה פשוט לא מעשית בעולם העסקים.מסכם הרב:" אם מציגים לפניך דבר מושלם, כדאי שתתרחק ממנו" | ||
# '''על דאטפת, אטפוך. וסוף מטיפיך יטופון''' {{מקור| | # '''על דאטפת, אטפוך. וסוף מטיפיך יטופון''' {{מקור|[[מסכת אבות]],ב',ד'|כן}}. לאור הצפיה בנהר הזורם נאמרה האימרה, שתרגומה הוא:" על שהטבעת אחרים - הטביעוך, וסוף אלה שהטביעוך, שיטבעו אף הם." מול הסיטואציה של גולגולת צפה, מוצא [[הלל הזקן]] לנכון ללמדנו את עקרון העונש של מידה-נגד מידה. | ||
שואל הרב, האמנם המשקיעים בקרן היו כה תמימים והאמינו כי אפשרית השקעה עם תשואה גבוהה, יציבה לאורך זמן. הם סברו שיש לו שיטות מיוחדות לעשות רווחים. הם לא העלו על הדעת שגם הם עלולים להיות קרבנות ל"שיטות המיוחדות". המסקנה מכאן:'''אל תתעסק עם נוכלים, יום יבוא ומה שהם עשו לאחרים הם יעשו לך''' - כלשון האימרה לעיל. | שואל הרב, האמנם המשקיעים בקרן היו כה תמימים והאמינו כי אפשרית השקעה עם תשואה גבוהה, יציבה לאורך זמן. הם סברו שיש לו שיטות מיוחדות לעשות רווחים. הם לא העלו על הדעת שגם הם עלולים להיות קרבנות ל"שיטות המיוחדות". המסקנה מכאן:'''אל תתעסק עם נוכלים, יום יבוא ומה שהם עשו לאחרים הם יעשו לך''' - כלשון האימרה לעיל. | ||
, | , | ||
גרסה אחרונה מ־11:38, 5 בספטמבר 2012
|
|
תרמיות בעסקים היו מקובלות בעבר, קיימות בהווה וגם ניתן יהיה לצפות בהן בעתיד. לחז"ל יש עיצות כיצד ניתן להיזהר מהם. רבי עמיחי גורדין ר"מ בישיבת הר עציון כתב על הנושא ב"עלון שבת ושבתו": בעקבות "פרשת ברנרד מיידוף", בה הפסידו רבים מאישי ומוסדות העולם היהודי, גם בישראל, ממון רב.
|
פרשת ברנרד מיידוף ברנרד לורנס מיידוף היה יושב ראש של דירקטוריון ה"נאסד"ק" - אחד המוסדות החשובים העוסקים במסחר בניירות ערך בארצות הברית. הוא חשוד בהונאת כספים בהיקף של כ-50 מיליארד . מיידוף כיהן גם בחבר המנהלים של בית הספר ל"מנהל עסקים" של ישיבה יוניברסיטי. היה "פילנתרופ" ידוע, ותרם כספים רבים לגופים שונים. הוא הבטיח רווחים גבוהים מהממוצע להשקעה בפרק זמן קצר יחסית. בעקבות "המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008" ביקשו משקיעים רבים למשוך את כספי השקעתם. אך אז הסתבר להם כי הקרן אינה יכולה להחזיר להם, אפילו את הקרן - דבר שהוביל להתמוטטות ההונאה. בין הנפגעים בהונאה, בנקים רבים מאירופה (וגם מישראל), משקיעים פרטיים מארצות הברית, פדרציות וארגוני צדקה יהודים. |
| מתוך:הויקיפדיה העברית |
- פיזור הרכוש - כבר יעקב אבינו לימד אותנו לפזר את ההון שלנו. וכך עשה כאשר בא עשו לקראתו:"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"([[ספר בראשית]], ל"ב,ח'). והרמב"ן מסביר כי לקח חשוב לגבי הממון:"למדתך תורה דרך ארץ לא יניח אדם כל ממונו בזוית אחת". אבל את העיצה הברורה ביותר נמצא במסכת בבא מציעא:"ואמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו (להיות מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום) (מ"ב,א'). הפתגם האוניברסלי מסמל זאת באימרה הידועה:" לא להניח את כל הביצים בסל אחד", דהיינו קיים סיכון בהנחת ממונו של האדם באפיק השקעה אחת, רעיון אחד או תוכנית אחת. כשם שלא שמים את כל הביצים בסל אחד שאם ייפול ה"סל" - אפילו במקרה - יישברו כולם.
- אימון באדם - רצוי כי יהיה מסוייג. ירמיהו הנביא כתב :"כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן-ה' יָסוּר לִבּוֹ(י"ז,ה'). הרד"ק פרש כי הכוונה היא על כך שמדינה סומכת כי מדינה אחרת תגן עליה - דבר אשר בוודאי יש להטיל בן ספק, אבל גם לגבי האדם יש חשיבות להצעה זו. הרב גורדין מציין כי גם אם מדובר באדם שכולם מעריכים אותו וסומכים עליו, הוא עלול להכשל. מנהל ההשקעות ברנרד מאדוף נחשב אדם אמין מאוד. החזות האמינה איפשרה לו את ההונאה. ומביאים דוגמא מיוסף הצדיק אשר ציפה כי שר המשקים, לאחר שהיה אסיר תודה לו על פתרון חלומו לא יישכח אותו, יושיע אותו והתאכזב [1]
- השקעה מושלמת - המשקיעים בקרנות של מאדוף מעולם לא הפסידו. שלמות מעין זו אינה טבעית, לדעת הרב ואפשר היה להניח כי קיים בה ליקוי מסויים. להמחשה מובא מדברי הרמב"ם בהלכות שופטים "סנדרי (סנהדרין) שפתחו כולן בדיני נפשות תחילה, ואמרו כולן חייב - הרי זה פטור". ההנחה היא שאם כל הדיינים סבורים אותו דבר - ומדובר ב-23 אנשים [2] חכמים ונבונים - סימן שיש בעיה. ולכן, במקרה זה יוצא הנאשם זכאי. כך זה גם בעסקים, הקרנות של מאדוף מעולם לא רשמו הפסדים. זו עובדה פשוט לא מעשית בעולם העסקים.מסכם הרב:" אם מציגים לפניך דבר מושלם, כדאי שתתרחק ממנו"
- על דאטפת, אטפוך. וסוף מטיפיך יטופון ([[מסכת אבות]],ב',ד'). לאור הצפיה בנהר הזורם נאמרה האימרה, שתרגומה הוא:" על שהטבעת אחרים - הטביעוך, וסוף אלה שהטביעוך, שיטבעו אף הם." מול הסיטואציה של גולגולת צפה, מוצא הלל הזקן לנכון ללמדנו את עקרון העונש של מידה-נגד מידה.
שואל הרב, האמנם המשקיעים בקרן היו כה תמימים והאמינו כי אפשרית השקעה עם תשואה גבוהה, יציבה לאורך זמן. הם סברו שיש לו שיטות מיוחדות לעשות רווחים. הם לא העלו על הדעת שגם הם עלולים להיות קרבנות ל"שיטות המיוחדות". המסקנה מכאן:אל תתעסק עם נוכלים, יום יבוא ומה שהם עשו לאחרים הם יעשו לך - כלשון האימרה לעיל. ,
- ↑ עוד בנושא זה
- ↑ סנהדרין שדנה את הנפש הינה 23 דיינים (למרות שיש דיונים בנפשות גם ב71, אם זה דיון לאומי)