סימני חגבים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
סימנים בחגבים {{מקור|מיני ארבה|כן}} שעל פיהם ניתן להכיר שהם טהורים. | |||
גרסה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012
|
סימנים בחגבים (מיני ארבה) שעל פיהם ניתן להכיר שהם טהורים.
החגבים נמנים בתורה עם שרצי העוף המותרים באכילה, שנאמר (ויקרא יא, כב): "את אלה מהם תאכלו, את הארבה למינו... ואת החגב למינהו".
ברם, לא כל החגבים טהורים הם, כלומר מותרים באכילה, שכן רבים הם מיני החגבים, ויש ביניהם חגבים טמאים, שאסורים באכילה.
סימני הטהרה של חגבים הם: ארבע רגליים, שני קרסוליים - היינו שתי כרעיים (מלבד ארבע הרגליים) סמוך לצווארו, "שכשהוא רוצה לקפוץ ולהתרומם מן הארץ מתחזק עצמו בהן" - וארבע כנפיים שיש בהם כדי לכסות את רוב גופו של החגב. ואפילו אין לו עכשיו כנפיים או כרעיים, אך עתיד הוא לגדל לאחר זמן - מותר הוא מעכשיו.
אף על פי שיש בו את כל הסימנים הללו, אינו טהור אלא אם כן ידוע שהוא קרוי בשם "חגב".
בפוסקים מובא: "ועכשיו נוהגין שלא לאכול שום חגב אפילו בידוע ששמו חגב, לפי שאין אנו בקיאין בשמותיהן".