מרדכי היהודי: הבדלים בין גרסאות בדף

מרדכי היהודי - ממנהיגי עם ישראל בשושן הבירה בתקופת מלכות אחשורוש.

הקבר המיוחס למרדכי ואסתר באיראן

אישיותו

חז"ל מוסרים כי מרדכי היה מחברי הסנהדרין^[1] (ר' מסכת כלה סופ"ב ועוד) ומאנשי כנסת הגדולה (רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות) והיה ממעבירי התורה שבעל פה (הקדמת היד החזקה לרמב"ם).

גלותו לשושן

מרדכי "הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל" (אסתר ב, ו). ויש מפרשים שגלה מעצמו (מגילה יג.) כירמיהו (רש"י שם) כדי להיות עם ישראל ולחזקם מבחינה רוחנית (מגילת אסתר הוצאת ארטסקרול, עמ' 85, בשם התפארת שלמה^[2]). מאידך, יש מפרשים (את דברי הגמ' הנ"ל) שמרדכי הוגלה בעל כורחו, ובכל פעם נסה לשוב לארץ ישראל והוגלה בעל כורחו בשנית ובשלישית (בהגר"א אסתר ב, ו, עפ"י התרגום שני שם).

בין העולים לבנות את המקדש עם עזרא מוזכר מרדכי (עזרא ב, ב, ור' מגילה סוף טז:, ראב"ע ורלב"ג שם), אך לאחר הפסקת הבניה חזר לשושן (תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט) במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית^[3] (רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום). יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.

ייחוסו

במגילה (אסתר ב, ה) כתוב:

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי".

הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו משבט יהודה^[4], ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו לשבט בנימין^[5].

המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון^[6]:

• על דרך הפשט - נקרא יהודי בגלל שהיה מממלכת יהודה (ראב"ע שם) ואף גלה עמהם (רש"י ועוד), כמו שמייד כתוב (שם פס' ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
• יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה ((תוס' רי"ד מגילה יב:[7]).
• יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה (הגר"א^[8] אסתר ב, ה).
• "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (בגמ' מגילה שם), והקדים שבט יהודה אע"פ שבדרך כלל הייחוס נקבע עפ"י האבא (במדבר א, ב, ב"ב קט:), משום שאמרו חז"ל (מדרש תהלים^[9] קו, ד) שדוד המלך, שהיה משבט יהודה, התפלל על מרדכי (רבי אבגדור כהן צדק^[10]).
• "רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" (מגילה יג.).

משׂרותיו בשלטון אחשורוש

יש המפרשים את הפסוק (אסתר ב, יט-כא): "מרדכי יושב בשער המלך", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש^[11] (הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא) או שופט ((ראב"ע - נוסח ב^[12] - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו^[13] שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים^[14]), והיה מקורב למלך (תורה תמימה שם הערה מ).

בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את המן, המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, יא). לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" (אסתר ט, ד). עד שבסיום התהליך נעשה "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ^[15]" (אסתר י, ג).

קשריו המשפחתיים

(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:

מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי.

יחסו להמן הרשע ולגזרותיו

מאבק מקדמי למגילה

לא יכרע ולא ישתחווה

כאשר המן הרשע היה עובר ברחובות העיר, היו כולם כורעים ומשתחווים להמן, כי כן צוה לו המלך^[16], "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" (אסתר ג, ב).

יש המפרשים שמרדכי מתחילה ניסה לעשות זאת בסתר ובהתחמקות, אך המן זיהה זאת (מי מרום חט"ז - לחנוכה ופורים, מאמר נד, עמ' רז-רח) וגזר להשמיד את כל היהודים, ואח"כ כבר החל לעשות זאת בפהרסיא (שם עמ' רט-רי) "ולא קם ולא זע ממנו" (אסתר ה, ט).

ויש המפרשים שמרדכי היה מברר היכן המן מתכנן לעבור והיה הולך לשם בכוונה ע"מ להראות בפרהסיא שאיננו משתחווה (מהר"ל, אור חדש, על אסתר ג, ב, עמ' קכח, ד"ה וכל עבדי; שם משמואל, פורים תרע"ד, עמ' קפג, ד"ה ומרדכי לא יכרע; וע"ע פי' רבי אלישע גאליקו אסתר ב, ה, ד"ה ועוד אמרו ז"ל; קדושת לוי, שמות, לפורים; ועוד).

"כי הגיד להם אשר הוא יהודי" (שם פס' ד).

הנצחון במאבק

מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך.

לילה אחד נדדה שנת המלך, וקראו לפניו בספר הזכרונות, ויצא הדבר וקראו לפניו על דבר מרדכי. אחר שנתברר שלא נעשה דבר למרדכי על הצלה זו - קרא המלך להמן ושאלו - מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. המן הרשע חשב בלבו שהמלך מתכוון לעשות לו את כל הכבוד והיקר, ואמר לאחשוורוש מה לעשות לאיש זה.

והמלך ציווה להמן לעשות ככל אשר אמר למרדכי היהודי. וכך היה, שהמן הרשע הוליך את מרדכי היהודי ברחובות שושן הבירה, וקרא לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.

והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים.

גדולתו

לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו.

מרדכי היהודי - אישיות היסטורית

ערך מורחב - מידע היסטורי וארכיאולוגי שמצביע על אמיתות מגילת אסתר

יש מזהים את המלך אחשורוש כהיותו המלך הפרסי "חשיארש", שמלך מהודו ועד כוש בשנים 486-465 לפני הספירה. לחשיארש היה פקיד גבוה בשם "מרדוכה" (=מרדכי)^[17].

ראה גם

• מגילת אסתר
• אסתר
• המן

לקריאה נוספת

• אגרת הפורים הזאת, שיחה לפורים מאת הרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, פרק ז - לידת הגואל ותכונותיו, עמ' 59-77.

הערות שוליים