תורת ההתפתחות: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה עוסק בהשקפה התורנית בייחס לתאוריית האבולוציה. אם התכוונתם לסתירה בין ספר בראשית לקביעת גיל העולם לפי המדע וכדומה, עיינו בערך הבריאה.

תורת ההתפתחות או אבולוציה היא השערה פסבדו-מדעית שאינה מוכחת^[1], הגורסת כי כל האורגניזמים המצויים כיום בעולם התפתחו בתהליך ארוך מאוד מצורות חיים פשוטות יותר, כאשר לכולם ישנו "אב קדמון משותף". תהליך התפתחות זה, בגישתו הקדומה, התרחש על-ידי כך שבכל דור ודור נמצאו אורגניזמים שונים שרכשו תכונות המתאימות לשרוד את השינויים, ואלו שלא היו מתאימים די הצורך נכחדו בתהליך המכונה "הברירה הטבעית". לאור גילויי הגנטיקה המודרנית, שבה הוכח כי תכונות נרכשות אינן עוברות בתורשה, נוסחה התיאוריה מחדש, ובמקום תכונות נרכשות, התיאוריה גורסת כי חלו תהליכים של מוטציות מועילות שגרמו לתוספת חיובית בקוד הגנטי, והביאו לידי ביטוי איברים ומינים חדשים בעולם שהסתגלו למציאות, שרדו, והעבירו בתורשה את השינויים החיוביים לדור הבא, שגם הוא בשעתו המשיך להתפתח באותה צורה.

חשוב לציין כי החוקרים מנסים להסביר את כל המודל של תיאורית האבולוציה בצורה אקראית, כלומר ללא יד מכוונת אלוהית, אלא רק אפוא על בסיס של הסברים נטורליסטיים. ולכן, תיאוריה זאת מהווה את אחת מתפיסותיה המרכזיות של הפילוסופיה האתאיסטית בעולם^[2], וריצ'רד דוקינס, שנמנה על האתאיסטים המפורסמים בעולם, הוא מנושאי דגלה, ומרבה לכתוב ולדבר על אודות התיאוריה.

למרות שלרעיון התפתחות המינים היו הוגים רבים במהלך ההיסטוריה^[3], הוא מזוהה ביותר עם מדען וחוקר טבע אנגלי, שחי במאה ה–19, בשם צ'ארלס דרווין (Darwin).

ההיסטוריה של תיאורית האבולוציה ושורשיה הפילוסופיים

טעות נפוצה היא המחשבה כי מקורה של תיאורית האבולוציה היא בעבודותיו של צ'ארלס דרווין במאה ה-19. למעשה, יסודותיה ההיסטוריים והפילוסופיים של תפיסת ההתפתחות לוקחים אותנו אחורה בזמן אלפי שנים. יש מהחוקרים שטענו כי אפשר למצוא אלמנטים של תיאורית ההתפתחות כבר במיתולוגיות הקדומות ביותר^[4], ויש הטוענים כי ראשיתה בימיה של ערש הפילוסופיה היוונית, תקופה שבה חי חוקר יווני בשם אנכסימנדרוס, שטען טענות בעלות אופי אבולוציוני בנוגע לכל היצורים החיים בעולם.^[5] בין כה ובין כה, מדובר בידיעה חשובה ביותר, שכן הניסיון לראות את תיאורית האבולוציה כחלק מהגישות שהתפתחו במאות השנים האחרונות על רקע המהפכה המדעית, איו לו על מה לסמוך, ואלמנטים של תיאוריה זאת אפשר למצוא אפוא במיתולוגיות ופילוסופיות אתאיסטיות קדומות ביותר שניסו לתת מענה לחידת מציאותם של האורגניזמים הקיימים בעולם.

למרות שורשיה הקדומים של תפיסת ההתפתחות, כפי שתואר לעיל, למעשה, עד לתחילת עליית קרנה של תקופת ההשכלה והנאורות, התפצלה החשיבה האנושית לשלוש מגמות מרכזיות שטענו טענות בנוגע לסיבת קיומם של האורגניזמים בעולם:

• מודל הבריאה - הוא המודל המקראי והלוגי^[6] הטוען כי לכל הבריאה יש בורא.

• תיאורית קדמות העולם - מבית מדרשם של ההוגים היוונים. תיאוריה זאת גרסה כי העולם היה קיים תמיד במצבו הנתון כיום. תיאוריה זאת שלטה בעולם המחשבה של הפילוסופיים עד למאה ה-20 שבה היא נדחתה לחלוטין, וכיום המדע מקבל את הטענה כי הזמן/חומר/מרחב נבראו.^[7]

• תאורית הבריאה הספונטנית - תיאוריה שגרסה כי אורגניזמים מסוימים (כגון זבובים, כינים וכיו"ב) נוצרים באופן ספונטני מחומר דומם. גם תיאוריה זאת נדחתה לחלוטין כתוצאה ממחקריו של לואי פסטר, אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שהוכיח כי אין אפשרות ליצירה של חיים בצורה אקראית מחומר דומם.^[8]

תיאורית ההתפתחות נשארה ברקע במשך כל השנים הללו, וזכתה אפוא להתייחסות מחודשת עם עלייתה של תנועת ההשכלה באירופה, תקופה שבה החלו רבים לנטוש את דרך הדת והמסורת, וחיפשו אחר הסברים חילופיים לשאלת מקור קיומם של החיים בעולם. בין הראשונים והמפורסמים שניסו את כוחם במציאת מענה נטורליסטי על שאלה זאת היה ביולוג צרפתי בשם זאן–בטיס דה למארק. הוא האמין כי באפשרותן של תכונות נרכשות לעבור בתורשה ולהוות יסוד של התפתחות. פרופסור משה טרופ ביאר את התיאוריה של לאמרק, ואת דחייתה על-ידי החוקרים המודרניים, וכך כתב:^[9] "לאמרק היה הראשון שהסביר את אופן התרחשות השינויים במבנה האורגניזמים. לדעתו, תנאי הסביבה הם שהביאו לשינויים שבהתפתחות. למשל: צואר הג'ירפה. הג'ירפה הראשונה שניזונה מעלי העצים היתה בעלת צואר קצר, אך היא מתחה אותו כדי להגיע למזונה, וצאצאיה - שירשו ממנה את הצואר המתוח - עוד המשיכו למתחו, עד אשר הביאה התפתחות זו. לג'ירפה ארוכת הצואר של ימינו. למארק האמין כי כל שינוי באורגניזם יכול לעבור בירושה, אך מרבית הביולוגים של ימינו דוחים תאוריה זאת, המכונה: הורשת תכונות נרכשות. (למרות שאין תכונות שנרכשו בהשפעת הסביבה מועברות בתורשה, הרי יש לסביבה השפעה על התבטאות תכונות שעוברות בירושה, למשל: ילד הנולד עם כשרון מוסיקלי לא יפתח תכונה זאת אם תנאי הסביבה לא יאפשרו את פיתוחה)".

באותה תקופה שבה פעל לאמרק, חי רופא וחוקר בריטי בשם ארסמוס דרווין, שחיבר עבודה בת 2 כרכים בשם "זואונומיה" (בעברית "תורת חוקי החיים"), ובה הציג טיעונים בעלי אופי אבולוציוני, והללו עתידים היו לשמש כיסוד לעבודותיו של נכדו צ'ארלס דרווין.

צ'ארלס דרווין

צ'ארלס רוברט דרווין נולד בשנת 1809, בעיר שרוסברי שבאנגליה. דרווין לא הצליח בלימודיו ו"נחשב לתלמיד שלא הגיע אפילו לבינוניות"^[10]. ומחקרים מודרניים אף טוענים שסבל מאוטיזם^[11]. פן נוסף באישיותו שעליה עמדו החוקרים היא הידיעה כי "בנוסף לבינוניותו מבחינה אינטלקטואלית, סבל דרווין מסחרחורות, כאבי ראש, בחילה וכדומה, עוד לפני הגיעו לגיל שלושים ועד סוף ימיו. ולא מן הנמנע כי מצב בריאותו השפיע על בהירות מחשבתו"^[12].

המפנה הגדול בחייו של דרווין בא לידי ביטוי כאשר הוזמן להצטרף למשלחת שיצאה לסיור מדעי בן 5 שנים בספינת הוד מלכותה ביגל. הספינה הפליגה ב-27 בדצמבר 1831, וקברניט הספינה רוברט פיצרוי העביר לדרווין עותק של הספר "עקרונות הגאולוגיה", של העורך-דין הסקוטי צ'ארלס לייל, שניסה את כוחו ביצירת תיאוריה חדשה המבארת את היווצרותה של הגיאולוגיה העולמית. עוד לפני תקופתו של צ'ארלס לייל, החלו אנשי דור ההשכלה לנסות ולבאר את גילו של העולם כזקן יותר ממה שהיה מקובל ע"פ המסורת המקראית. את היסוד לסברתם בדבר גיל עולם זקן הם העתיקו מהמיתולוגיות של המזרח, וכמו שכתבו החוקרים:^[13] "אין להתעלם כאן ממידת השפעתן של תרבויות המזרח, של המסורת הפרסית ושל החשיבה ההודית, שעמן בא המערב במגע בעקבות גילויים וכיבושים, ושל התרבות הסינית... כל התרבויות הללו היו רגילות לתפוס תקופות ארוכות הרבה יותר של תולדות הארץ ושל דברי הימים". לאחר שקיבלו את השקפתם היסודית על גילו הזקן של העולם מהמיתולוגיות השונות, הם פנו לבאר את הממצאים הגיאולוגים והפליאונטולוגיים לאור הנחת יסוד זאת. גם צ'ארלס לייל הלך בדרך זאת, רק שהוא העלה טענה חדשה, שאותה אפשר לסכם במשפט הבא: "ההווה הוא המפתח לעבר", כלומר, יש להבין את היווצרותה של הגיאולוגיה העולמית רק על בסיס האירועים הגיאולוגיים הניתנים לצפייה בהווה. כמובן, גישה זאת עומדת בסתירה גמורה לעמדה המקראית המלמדת כי המבול גרם לשינויים קטסטרופליים בכל רחבי העולם.

דרווין קיבל את דעותיו של צ'ארלס לייל, ואחוז בתפיסות קדומות אלו ערך דרווין את סיוריו השונים באפריקה המערבית, אמריקה הדרומית ואף אוסטרליה, וכך החלה להירקם תפיסת עולמו האבולוציונית.

עם שובו לאנגליה הוא החל להעלות על הכתב את רעיונותיו ולפתחם, ובו זמנית נשא לאישה את בת-דודו אמה וג'ווד. כאדם בעל אמצעים, רכש לו דרווין אחוזה בדאון (Down), הממוקמת כ-25 ק"מ מלונדון, ושם השתקע עד מותו.

בעת ההיא נפוץ חיבורו של הכלכלן הבריטי תומאס מלתוס: "האוכלוסיה", ובו העלה את הטענה "לפיה מתרבה האוכלוסיה במהירות עצומה בעוד שיצור המזון אינו מדביק ריבוי זה. בגלל המחסור במזון פורצות מלחמות, בהן מתגברים החזקים על החלשים וחיים על חשבונם"^[14]. רעיון זה השפיע רבות על דרווין, עד שהלה החליט להעתיק "את מושג התחרות על אמצעי-הקיום מן החברה האנושית, שבה היא מופיעה במאבק מודע, אל עולם החי והצומח, שבו היא מתגלמת בבירור הטבעי"^[15].

טענות נגד האבולוציה

בין הטענות נגד האבולוציה, יש לציין:

• העדר דרגות ביניים (לקריאה מורחבת).
• מיקום המאובנים בשכבות האדמה לא תואם כלל לתאורית האבולוציה (לקריאה מורחבת).
• נתגלה חוסר דיוק משמעותי בממצאים שעליהם מבוססת התאוריה (לקריאה מורחבת).
• הסיכוי להיווצור התא הראשון באופן אקראי שואף לאפס (פרדוקס התא הראשון, וההסתברות לבריאה ספונטנית) (לקריאה מורחבת).
• הפרדוקס של היווצרות התא הראשון: תא חי זקוק הן לחלבונים והן לחומצת גרעין, וידוע שחלבונים נוצרים רק באמצעות חומצת - גרעין, ושיכפול חומצת גרעין נעשה רק באמצעות חלבונים.
• גילוי מורכבות התאים, שלא היתה ידועה בימי דרווין (לקריאה מורחבת).
• לתאורית האבולוציה אין הסבר למורכבות שאינה ניתנת לצמצום (Irreducible Complexity), כלומר ישנם מורכביות שמועילות לבעל חי רק בשלב הסופי ואין כל תועלת בשלביים האמצעיים (כפי טענת האבולוציה שהיו שלבים כאלו) בהתפתחות האיטית של מורכבות אלו. החל מאברים גדולים כמו הכנף של הציפורים, וכמו העין, ועד ה-DNA, ועוד. (לקריאה מורחבת בענין אברי החושים כדוגמה).
• לתאורית האבולוציה אין הסבר לפיתוח אברים ו/או מורכביות שאינם הכרחיים אך עוזרים במעט, כיון שטענת "המובחר שורד" אינה מתקבלת לגבי אברים כאלו.
• ישנו תיאום בין מערכות שלא שייכות זו לזו לפי "עץ ההתפתחות" של האבולוציה, כגון ה"עין" מצוי בסוגים שונים של בעלי חיים שכלל לא שייכים לאותה קבוצה וכיבול התפתחו משורשים שונים, וכן ענין השיכפול ע"י "זכר ונקבה", ועוד.
• גיל כדור הארץ לפי המדע, לא מהווה זמן מספיק כדי ליצור את הבעלי חיים שיש בימינו עפ"י תורת האבולוציה, כפי שהוכח מדעית לאחרונה.

ריבוי השאלות והבעיות יש בהם כדי להטיל ספק רב בתאוריה, וכבר כתב ד"ר קולין פטרסון (פליאונטולוג ומדען בכיר במוזיאון הבריטי לתולדות הטבע) כי ישנה "סכנה: תיאוריה, אפילו תיאוריה מדעית, עלולה להיהפך לאופנה אינטלקטואלית, לתחליף לדת, ולדּוֹגְמָה שתומכיה מגינים עליה בחירוף נפש. ודאי שזה מה שקרה לתיאוריית האבולוציה".

דוגמה אחת למתנגדי השיטה, היא פרופסור נתן אביעזר (פיזיקאי, אוניברסיטת בר-אילן) שכתב: "על פי מיטב המסורת המדעית, הוציא דארווין מתחת ידו תיאוריה חדשה ומקיפה, שהסבירה את הממצאים שהיו ידועים באותם ימים. אולם מאז חלפו יותר מ-130 שנה, והצטברו ממצאים חדשים רבים לאין-ספור, שתאוריית האבולוציה של דארווין אינה יכולה להסבירם. מדענים חשובים מן השורה הראשונה קובעים כי הנתונים המדעיים שהצטברו כיום שונים לחלוטין מן 'העובדות הישנות', טוב נעשה אם נקבל את דבריהם, ונניח לדעות הקדומות שלנו. הגיע הזמן לצעוד קדימה".

היהדות והאבולוציה

הגישה נפוצה בקרב הציבור המאמין שהתורה סותרת את תיאורית האבולוציה ולכן אין לקבלה כאמת. הטיעון העיקרי הוא שהתאוריה היא ספקולטיבית ולא ניתנת להוכחה, כמו שאר מדעי העבר כגון ארכיאולוגיה וגיאולוגיה. הם מסבירים את הראיות לאבולוציה בדרכים הבאות:

• העולם נברא מוכן, לא כחדש וכמו שכתוב בתלמוד "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" בצביונם נבראו - כלומר מוכנים, ולכן השרידים נראים כביכול קדומים יותר מגילם האמיתי.
• יכולת ההתפתחות שאנו רואים כיום אצל בעלי חיים ניתנה להם בעת בריאתם.
• כל שרידי האיברים רק נראים לנו כבלתי נחוצים ובעתיד נגלה את מטרתם, ולכן אי אפשר לומר שהם שרידים לאיברים אחרים שהתפתחו.

ולגבי המאובנים של דמות קוף והדינוזאורים, ראה ערך הבריאה.

ההבדל בין תיאורית האבולוציה לתיאורית האביוגנזה

לפעמים קיימת חוסר בהירות בנוגע להבדל בין תיאורית האבולוציה לתיאורית האביוגנזה (בריאה ספונטנית). תיאורית האביוגנזה עוסקת במעבר הראשוני בין החומר הדומם לאורגניזם החי, ואילו תיאורית האבולוציה עוסקת בשלבי ההתפתחות שהופיעו לאחר מכן. וכך כתב פרופסור ישעיהו ליבוביץ': "אין בתפיסה ההתפתחותית משום תשובה לשאלת המצוי הראשון בכל תהליך של התפתחות, אותו מצוי, המסוגל לשמש נקודת-מוצא לתהליך ההוא; תורת ההתפתחות בביולוגיה, למשל, אינה דנה במוצאם של החיים אלא רק בגלגוליהן (ההדגשות במקור) של צורות-החיים. אך אפשר לטעון, שבעיית ה'ראשית' של כל תהליך טבעי ושל המציאות הטבעית כולה היא מטאפיסית במהותה ואין למדע-הטבע עסק בה".^[16]

בנוגע לתיאורית האביוגנזה גופא, אין כיום מחלוקת בין החוקרים שאין לה שום ראיה לטובתה, ואין היא יוצאת מגדר של השערה דמיונית.^[17]

ראה גם

• הבריאה - בעניין הסתירות בין המדע לתורה בענייני גיל העולם, מאובנים, שרידים אחרים ועוד.
• דינוזאורים.
• תורה ומדע.

לקריאה נוספת

• פרופסור משה טרופ, בריאה - מוצא החיים, הוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982.
• אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, תל-אביב, תש"ל.
• הרב זמיר כהן, המהפך 2 - מיתוסים בקריסה, הוצאת הידברות.
• ד"ר גיל גרשון טבעון, קונטרס "אבולוציה במבט אחר", הוצאת ממעמקים: לצעירים חושבים.
• עדי כהן, אנחנו לא לבד: היקום חוקיו וקבועיו, ראשית החיים ותכליתם.
• ד"ר לי ספטנר, Not by Chance: Shattering the Modern Theory of Evolution, הוצאת Judaica Press.
• ד"ר מייקל דנטון, Evolution: A Theory in Crisis, הוצאת Adler & Adler.
• ד"ר ג'ונתן וולס, Icons of Evolution: Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong, הוצאת Regnery Publishing.
• פרופסור מייקל ביהי, Darwin's Black Box: The Biochemical Challenge to Evolution, הוצאת Free Press.
• ד"ר הנרי מוריס וד"ר גארי פארקר, What Is Creation Science?, הוצאת Master Books.
• ד"ר דווין גיש, Evolution: The Fossils Still Say No, הוצאת Institute for Creation Research.

קישורים חיצוניים

• יהושע ענבל, האקדמיה ליהדות - אבולוציה, סדרת מאמרים.
• אתר הידברות, בעיות בתהליכי האבולוציה, האבולוציה – תיאוריה במשבר, נקודות כלליות באבולוציה ומדע - סדרות מאמרים.
• אתר הדוס, עוסק רבות בנושא ומציג מגוון רחב של מאמרים וסרטים בנושא הפרכת האבולוציה.
• ערן בן ישי, תיאורית האבולוציה והשלכותיה החברתיות והמוסריות, באתר הדוס.
• ד"ר מרדכי הלפרין, חוקי אבולוציה ויהדות, באתר דעת.
• הרב דניאל בלס, פורום "האמת האבסולוטית", מציג מגוון מאמרים העוסקים בהפרכת האבולוציה.
• שיעורים בנושא האבולוציה, הרצאות של רבנים שונים באתר 'מכון מאיר'.
• הוראת אבולוציה בישיבה התיכונית, באתר דעת.
• גיל האדם התש"ס או מיליון שנה, באתר דעת.
• תורת ישראל ותאוריית האבולוציה, באתר דעת.
• המלאכים של צ'רלי דרווין, מאמר באנגלית מהאתר aish בנושא האבולוציה.
• הרב זמיר כהן, אבולוציה על קצה המזלג, הרצאה קצרה.
• ציטוטים מבכירי המדענים נגד האבולוציה, באתר הידברות.
• הרב חנוך כץ, האבולוציה, באתר ישיבה.

הערות שוליים