תפילת נחם: הבדלים בין גרסאות בדף

תפילת נחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת בונה ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב.

נוסח התפילה

נוסח התלמוד הירושלמי

המקור לתפילת "נחם" הינו בירושלמי ברכות ד ג ובבבלי תענית ב ב, שם מובא גם נוסח הברכה. אולם, ברוב תפוצות ישראל הנוסח שונה במקצת מנוסח זה:

רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים, ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה ובאש את עתיד לנחמה כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב ט).

בנוסח זה לא נזכרה חתימה מיוחדת לברכת ירושלים.

נוסח הספרדים

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר החרֵבה והבזויה והשוממה. מבלי בניה היא יושבת, וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים ויירשוה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמֶרֶר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. (יש גורסים: מנחם ציון ובונה ירושלים)

נוסח האשכנזים

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי זרים (נוסח אחר: עובדי פסילים), ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים.

נוסח תימן (בלדי)

רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, העיר האבילה, החרֵבה, השוממה, הנתונה ביד זרים, היושבת וראש לה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים, ויירשוה עובדי פסילים, ויתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. על כן ציון בִּמְרָר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. ראה ה' והביטה ורחם שוממותיה ונחמיה. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

נוסח איטליה

בנוסח זה נאמרת תפילת נחם בכל תפילות תשעה באב, ולא רק בתפילת מנחה.

בתפילת ערבית ותפילת שחרית אומרים נוסח זה:

רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה, החרֵבה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי אלילים, ולישראל עמך נתתה, ולזרע יעקב ירושה הורשתהּ. נערהּ ה' אלהינו מעפרה, והקיצה מארץ דִּוְיהּ. נטה עליה כנהר שלום, וכנחל שוטף כבוד גוים. כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון עירו ואבלי עמו ובונה ירושלים.

בתפילת מנחה אומרים נוסח זה:

נחם ה' אלהינו אותנו ואת ישראל עמך ואת ירושלים עירך, ואת ציון משכן כבודך, ואת העיר האבילה, החרֵבה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי אלילים, ולישראל עמך נתתה, ולזרע יעקב ירושה הורשתהּ. נערהּ ה' אלהינו מעפרה, והקיצה מארץ דִּוְיהּ. נטה עליה כנהר שלום, וכנחל שוטף כבוד גוים. כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון עירו ואבלי עמו ובונה ירושלים.

מתי וכיצד מוסיפים?

בכל הנוסחים (למעט התימני-בלדי) ברכה זו נוספת באמע ברכת בונה ירושלים, כלומר, פותחים בברכת בונה ירושלים וממשיכים וחותמים ב"נחם", ואילו בנוסח התימני-בלדי הברכה מחליפה את כל ברכת בונה ירושלםי, ואין אומרים את ברכת בונה ירושלים כלל.

יש נוהגים לומר את תפילת נחם בכל שלוש התפילות של תשעה באב, כפי שנוהגים חלק מן הספרדים (מצרים, ירושלים, אמסטרדם ועוד), [[יהדות תימן|יהודי תימן ואיטליה. הנימוק למנהג זה הוא מכיוון שהירושלמי לא חילק בין התפילות.

לעומתם יש נוהגים לומר תוספת זו רק בתפילת מנחה של תשעה באב. כך נוהגים האשכנזים, יוצאי צפון אפריקה, יהודי בבל, גרוזיה, טורקיה, ארצות הבלקן ועוד. הטעם למנהג זה הוא שנוסח התפילה "נחם" מבטא נחמה, וציפיה לגאולה, ששייכות רק לסוף תשעה באב ולא לתחילתו. מסיבה זו בנוסח איטליה גורסים בתפילת ערבית ותפילת שחרית "רחם" ובתפילת מנחה "נחם", ובכך נמנעים מהזכרת נחמה בתפילת ערבית ושחרית.

נוסח התיפלה לאחר שחרור ירושלים

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים העתיקה, הציע הרב חיים דוד הלוי, רבה הראשי של תל אביב, לערוך שינוי בנוסח תפילת נחם, על ידי שינוי לשון ההווה ללשון עבר כדלהלן: "את העיר שהיתה חרבה ובזויה ושוממה. מבלי בניה היא ישבה וראשה חפוי וכו'.

רבנים אחרים, בהם הרב עובדיה יוסף, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרביוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון ועוד) התנגדו אף להצעה זו. לטענתם ירושלים במצבה הנוכחי נחשבת עדיין חריבה, כיוון שעוד לא נבנה בית המקדש. כמו כן לדעתם המצב הרוחני של ירושלים הינו ירוד למדי, וניתן להתייחס לכך כאל "חורבן רוחני", ולפיכך המלים "החריבה והבזויה והשוממה" עדיין בעלות תוכן ומשמעות. טענה נוספת אותה הדגישו המתנגדים לשינוי התפילה, היא הטענה שאין בסמכותנו לשנות את התפילה הזו, שלשיטתם נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה. הרב הלוי חלק על טענה זו, באומרו כי לא ייתכן שהתפילה נכתבה אז, בהיות בית המקדש השני עומד על מכונו.

הרב שלמה גורן, בזמן היותו הרב הראשי לצה"ל, תיקן בתשעה באב תשכ"ז (חודשיים לאחר שחרור העיר) נוסח מחודש לתפילת נחם, והוא הנוסח אשר מופיע בנוסח האחיד של צה"ל.

נוסף על כך הציע נוסח אחר הרב דוד שלוש, רבה של העיר נתניה.