שיחה:פירוש רש"י למקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פסקה שנמחקה: פסקה חדשה)
 
(←‏מחיקות: פסקה חדשה)
 
שורה 27: שורה 27:


[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 22:55, 14 בדצמבר 2013 (IST)
[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 22:55, 14 בדצמבר 2013 (IST)
== מחיקות ==
הפסקה האחרונה, העוסקת במחיקות בפירושו, לא מובנת. מה הקשר בין הפירושים שהובאו לבין הנצרות? נא להבהיר תא הענין. [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 23:03, 14 בדצמבר 2013 (IST)

גרסה אחרונה מ־23:03, 14 בדצמבר 2013

פסקה שנמחקה[עריכה]

הפסקה הבאה נחמקה על ידי, ממספר סיבות:

  1. לא ברור- תמציתי מדי.
  2. לא אוביקטיבי- העתקה משיטה של מחבר מסוים, כאשר הדבר נתון לפרשנות אחרת
לדרכו של רש"י

משה אליהו כתב על דרכו של רש"י ופרט את שיטתו כך:

  1. פירוש רש"י לתורה עיונים בשיטתו .
    1. בחירה במדרש אחד מרבים .
    2. עימות פשוטו של מקרא עם מדרשו .
    3. העברת מדרש ממקומו למקום אחר .
    4. קיצור המקורות .
  2. הסבר דרכו של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל .
    1. פשוטו של מקרא .
    2. האגדה המיישבת דבר המקרא על אופניו .
    3. דוגמאות ספר שמות פרק א' פס' ח- כב .
  3. דוגמאות בפירוש רש"י בשימושו במדרשי חז"ל - מספר בראשית ומספר שמות.

הוא מצביע גם על הסיבות העיקריות לפופולאריות של פירוש רש"י הן:

  1. המזיגה המופלאה של פשט עם דרש, הלכה עם אגדה.
  2. סגנון צח ובהיר, שאין בו ייתור ולא קיצור.
  3. הבנתו של רש"י ללבו של הקורא ולדרישותיו מן הפירוש.

אריאל ביגל נ"י (שיחה) 22:55, 14 בדצמבר 2013 (IST)

מחיקות[עריכה]

הפסקה האחרונה, העוסקת במחיקות בפירושו, לא מובנת. מה הקשר בין הפירושים שהובאו לבין הנצרות? נא להבהיר תא הענין. אריאל ביגל נ"י (שיחה) 23:03, 14 בדצמבר 2013 (IST)