רבי נפתלי טרופ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי נפתלי צבי טרופ''' ('''טראפ'''; ידוע בכינוי '''הגרנ"ט''') היה ראש ישיבת ראדין ומגדולי ראשי...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←שיטתו) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הגרנ"ט נולד בגרונדא שבליטא בי"ג ב[[ניסן]] תרל"א לאביו ר' משה טרופ, שהיה ר"מ בישיבה שבעיר, ולאמו נעשה. בשנת תרמ"ו החל ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל "הסבא מקלם" [[רבי שמחה זיסל זיו]]. לאחר כשנתיים עזב את קלם לאחר שהרגיש כי אין זה המקום לבחורים בגילו, ועבר ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[רבי אליעזר גורדון]]. כמו כן, למד תקופה קצרה בישיבה בסלאנים, שהיתה שלוחת [[ישיבת נובהרדוק]], שם התוודע לדמותו של [[רבי יוסף יוזל הורוביץ]]- "הסבא מנובהרדוק". בסוף שנת תרמ"ט עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]] אצל [[רבי יצחק יעקב רבינוביץ']] (הידוע בכינויו "ר' איצל'ה מפויבז'"- בעל "זכר יצחק"), שהפך לרבו המובהק, וכן התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]]- "הסבא מסלבודקה". הוא התבלט בין תלמידי הישיבה, והתחבב מאד על "הסבא". בשנת תרנ"ג לקחו "הסבא מסלבודקה" כחתן לבתו, אך היא נפטרה זמן קצר ביותר לאחר נישואיהם (ולפי גרסאות אחרות נפטרה בין אירוסיהם לנישואיהם). במקביל, החל הגרנ"ט, שנקרא אז "נפתלי גרודנער", להעביר חבורות לתלמידי הישיבה. כשנה לאחר פטירת אשתו נשא את פעשא לאה בתו של ר' אליעזר יעקב חווס מיאנישוק, מגדולי העסקנים והפעילים להחזקת התורה בליטא. לאחר נישואיו שב לישיבת קלם, שם למד עם חבורת האברכים. לאחר ארבע שנים בקלם, נקרא לשמש כראש הישיבה לצעירים "אור החיים" בסלבודקה. בשנת תרפ"ד, בהיותו בן 33 בלבד, הוזמן על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן]] (בעל ה[[חפץ חיים]]), ששמע את שמעו, לבוא ולשמש כראש ישיבה ב[[ישיבת ראדין|ישיבה שייסד בראדין]]. שמו הלך והתפרסם, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מחשובי ראשי הישובת בליטא בדורו. ידידו ועמיתו [[רבי אלחנן וסרמן]] סיפר, כי בשנת תרס"ט הגיעה אל החפץ חיים נערה שהותקפה על ידי "[[דיבוק]]", והחפץ חיים הוציאו בעזרת ר' אלחנן וסרמן והגרנ"ט<ref>כך ספיר בנו של ר' אלחנן, ר' יהודה לייב ("פאר הדור" חלק ב' עמק שמא; אהרן סורסקי, "אור אלחנן" ח"א עמ' עב). גם [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] סיפר מעשה זה ("חיי עולם" ח"א עמ' כ).</ref>. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גלתה ישיבת ראדין על רבניה ותלמידיה לסנובסק, שם סבלו מרעב, ממחלות ומפגעי המלחמה. גופו של הגרנ"ט נחלש ביותר, ופטירת רעייתו בשנת תר"פ הוסיפה לכך. בקיץ תרפ"ה חזרה הישיבה לראדין, אולם בריאותו נשארה קשה ביותר. הוא ניסה לעלות ל[[ארץ ישראל]], שבה האלקםי נוח יותר, אך מאמציו עלו בתוהו. כשמצבו החל להדרדר יותר, הזמין החפץ חיים רופא מומחה ביותר מוורשה. הרופא אסר על הגרנ"ט ללמוד, מחשש שיאמץ את מוחו יותר מדי. בריאותו המשיכה להדרדר, ובמוצאי [[ראש השנה]] תר"ץ נפטר, בהיותו בן 59 בלבד. | הגרנ"ט נולד בגרונדא שבליטא בי"ג ב[[ניסן]] תרל"א לאביו ר' משה טרופ, שהיה ר"מ בישיבה שבעיר, ולאמו נעשה. בשנת תרמ"ו החל ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל "הסבא מקלם" [[רבי שמחה זיסל זיו]]. לאחר כשנתיים עזב את קלם לאחר שהרגיש כי אין זה המקום לבחורים בגילו, ועבר ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[רבי אליעזר גורדון]]. כמו כן, למד תקופה קצרה בישיבה בסלאנים, שהיתה שלוחת [[ישיבת נובהרדוק]], שם התוודע לדמותו של [[רבי יוסף יוזל הורוביץ]]- "הסבא מנובהרדוק". בסוף שנת תרמ"ט עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]] אצל [[רבי יצחק יעקב רבינוביץ']] (הידוע בכינויו "ר' איצל'ה מפויבז'"- בעל "זכר יצחק"), שהפך לרבו המובהק, וכן התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]]- "הסבא מסלבודקה". הוא התבלט בין תלמידי הישיבה, והתחבב מאד על "הסבא". בשנת תרנ"ג לקחו "הסבא מסלבודקה" כחתן לבתו, אך היא נפטרה זמן קצר ביותר לאחר נישואיהם (ולפי גרסאות אחרות נפטרה בין אירוסיהם לנישואיהם). במקביל, החל הגרנ"ט, שנקרא אז "נפתלי גרודנער", להעביר חבורות לתלמידי הישיבה. כשנה לאחר פטירת אשתו נשא את פעשא לאה בתו של ר' אליעזר יעקב חווס מיאנישוק, מגדולי העסקנים והפעילים להחזקת התורה בליטא. לאחר נישואיו שב לישיבת קלם, שם למד עם חבורת האברכים. לאחר ארבע שנים בקלם, נקרא לשמש כראש הישיבה לצעירים "אור החיים" בסלבודקה. בשנת תרפ"ד, בהיותו בן 33 בלבד, הוזמן על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן]] (בעל ה[[חפץ חיים]]), ששמע את שמעו, לבוא ולשמש כראש ישיבה ב[[ישיבת ראדין|ישיבה שייסד בראדין]]. שמו הלך והתפרסם, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מחשובי ראשי הישובת בליטא בדורו. ידידו ועמיתו [[רבי אלחנן וסרמן]] סיפר, כי בשנת תרס"ט הגיעה אל החפץ חיים נערה שהותקפה על ידי "[[דיבוק]]", והחפץ חיים הוציאו בעזרת ר' אלחנן וסרמן והגרנ"ט<ref>כך ספיר בנו של ר' אלחנן, ר' יהודה לייב ("פאר הדור" חלק ב' עמק שמא; אהרן סורסקי, "אור אלחנן" ח"א עמ' עב). גם [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] סיפר מעשה זה ("חיי עולם" ח"א עמ' כ).</ref>. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גלתה ישיבת ראדין על רבניה ותלמידיה לסנובסק, שם סבלו מרעב, ממחלות ומפגעי המלחמה. גופו של הגרנ"ט נחלש ביותר, ופטירת רעייתו בשנת תר"פ הוסיפה לכך. בקיץ תרפ"ה חזרה הישיבה לראדין, אולם בריאותו נשארה קשה ביותר. הוא ניסה לעלות ל[[ארץ ישראל]], שבה האלקםי נוח יותר, אך מאמציו עלו בתוהו. כשמצבו החל להדרדר יותר, הזמין החפץ חיים רופא מומחה ביותר מוורשה. הרופא אסר על הגרנ"ט ללמוד, מחשש שיאמץ את מוחו יותר מדי. בריאותו המשיכה להדרדר, ובמוצאי [[ראש השנה]] תר"ץ נפטר, בהיותו בן 59 בלבד. | ||
==שיטתו== | ==שיטתו== | ||
{{להשלים|כל | {{להשלים|כל הפרק=כן}} | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
* בנו, [[הרב אברהם חיים טרופ]]- ממשיכו בראשות ישיבת ראדין, ובהמשך ראש [[ישיבת חפץ חיים]] וישיבת קרלין-סטולין בארה"ב. | * בנו, [[הרב אברהם חיים טרופ]]- ממשיכו בראשות ישיבת ראדין, ובהמשך ראש [[ישיבת חפץ חיים]] וישיבת קרלין-סטולין בארה"ב. | ||
גרסה מ־19:09, 15 בדצמבר 2013
|
|
רבי נפתלי צבי טרופ (טראפ; ידוע בכינוי הגרנ"ט) היה ראש ישיבת ראדין ומגדולי ראשי הישיבות בליטא. תורתו ושיטת לימודו מהוות חלק חשוב מהלימוד המקובל כיום בעולם הישיבות הליטאיות.
תולדות חייו
הגרנ"ט נולד בגרונדא שבליטא בי"ג בניסן תרל"א לאביו ר' משה טרופ, שהיה ר"מ בישיבה שבעיר, ולאמו נעשה. בשנת תרמ"ו החל ללמוד בישיבת קלם אצל "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסל זיו. לאחר כשנתיים עזב את קלם לאחר שהרגיש כי אין זה המקום לבחורים בגילו, ועבר ללמוד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון. כמו כן, למד תקופה קצרה בישיבה בסלאנים, שהיתה שלוחת ישיבת נובהרדוק, שם התוודע לדמותו של רבי יוסף יוזל הורוביץ- "הסבא מנובהרדוק". בסוף שנת תרמ"ט עבר ללמוד בישיבת סלבודקה אצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ' (הידוע בכינויו "ר' איצל'ה מפויבז'"- בעל "זכר יצחק"), שהפך לרבו המובהק, וכן התקרב לרבי נתן צבי פינקל- "הסבא מסלבודקה". הוא התבלט בין תלמידי הישיבה, והתחבב מאד על "הסבא". בשנת תרנ"ג לקחו "הסבא מסלבודקה" כחתן לבתו, אך היא נפטרה זמן קצר ביותר לאחר נישואיהם (ולפי גרסאות אחרות נפטרה בין אירוסיהם לנישואיהם). במקביל, החל הגרנ"ט, שנקרא אז "נפתלי גרודנער", להעביר חבורות לתלמידי הישיבה. כשנה לאחר פטירת אשתו נשא את פעשא לאה בתו של ר' אליעזר יעקב חווס מיאנישוק, מגדולי העסקנים והפעילים להחזקת התורה בליטא. לאחר נישואיו שב לישיבת קלם, שם למד עם חבורת האברכים. לאחר ארבע שנים בקלם, נקרא לשמש כראש הישיבה לצעירים "אור החיים" בסלבודקה. בשנת תרפ"ד, בהיותו בן 33 בלבד, הוזמן על ידי רבי ישראל מאיר הכהן (בעל החפץ חיים), ששמע את שמעו, לבוא ולשמש כראש ישיבה בישיבה שייסד בראדין. שמו הלך והתפרסם, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מחשובי ראשי הישובת בליטא בדורו. ידידו ועמיתו רבי אלחנן וסרמן סיפר, כי בשנת תרס"ט הגיעה אל החפץ חיים נערה שהותקפה על ידי "דיבוק", והחפץ חיים הוציאו בעזרת ר' אלחנן וסרמן והגרנ"ט[1]. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גלתה ישיבת ראדין על רבניה ותלמידיה לסנובסק, שם סבלו מרעב, ממחלות ומפגעי המלחמה. גופו של הגרנ"ט נחלש ביותר, ופטירת רעייתו בשנת תר"פ הוסיפה לכך. בקיץ תרפ"ה חזרה הישיבה לראדין, אולם בריאותו נשארה קשה ביותר. הוא ניסה לעלות לארץ ישראל, שבה האלקםי נוח יותר, אך מאמציו עלו בתוהו. כשמצבו החל להדרדר יותר, הזמין החפץ חיים רופא מומחה ביותר מוורשה. הרופא אסר על הגרנ"ט ללמוד, מחשש שיאמץ את מוחו יותר מדי. בריאותו המשיכה להדרדר, ובמוצאי ראש השנה תר"ץ נפטר, בהיותו בן 59 בלבד.
שיטתו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
תלמידיו
- בנו, הרב אברהם חיים טרופ- ממשיכו בראשות ישיבת ראדין, ובהמשך ראש ישיבת חפץ חיים וישיבת קרלין-סטולין בארה"ב.
- בנו, הרב ראובן טרופ- ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב
- חתנו הרב ברוך יוסף פיבלזון- ממשיכו בראשות ישיבת ראדין
- הרב יצחק מאיר ןב מנחם (פצינר)- דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, חתנו של רבי איסר זלמן מלצר.
- הרב יהושע הוטנר- מנהל האנציקלופדיה התלמודית.
- הרב משה דוד דרייען- אב"ד גלזגו שבסקוטלנד, מחבר ספר "דודאי משה".
- הרב שלמה היימן- ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק
- הרב אליהו דושניצר- ר"מ ומשגיח בישיבת לומז'ה בפתח תקווה
- רבי יעקב משה שורקין- ראש ישיבת רבנו חיים ברלין ניו יורק
- ר' שמואל פליסקין- רב בארה"ב.
- הסופר הידוע ר' דוד זריצקי
כתביו
- חידושי הגרנ"ט- חידושיו וביאוריו על המסכתות שבסדרי נשים ונזיקין- יצא לאור בשנת תשמ"ט. ספר זה נחשב לאחד מספרי הלימוד הפופולריים בעולם הישיבות הליטאיות כיום.
- שיעורי הגרנ"ט החדשים- שלושים שיעורים על המסכתות שבסדר נשים ונזיקין, יצאו לאור מרשימותיו של תלמידו הרב דוד משה דרייען אב"ד גלזגו בספרו "דודאי משה" (בני ברק תשמ"ד).
הערות שוליים
- ↑ כך ספיר בנו של ר' אלחנן, ר' יהודה לייב ("פאר הדור" חלק ב' עמק שמא; אהרן סורסקי, "אור אלחנן" ח"א עמ' עב). גם רבי יעקב ישראל קנייבסקי סיפר מעשה זה ("חיי עולם" ח"א עמ' כ).