הרב יעקב פילבר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יעקב הלוי פילבר''' לשעבר ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים]] ומייסדה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, מייסד "מרחביה | '''הרב יעקב הלוי פילבר''' הוא ראש "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק" ומלמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], לשעבר ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים]] ומייסדה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, מייסד "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", מגדולי פרשני [[הראי"ה]] קוק. לשעבר רבו של [[קיבוץ חפץ חיים]]. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח. | ||
== ביוגרפיה== | == ביוגרפיה== | ||
נולד בכ"ז ב[[אדר]] תרצ"ו וגדל ב[[תל אביב]] | נולד בכ"ז ב[[אדר]] תרצ"ו וגדל ב[[תל אביב]]. למד ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ונמנה עם בכירי תלמידיו של [[הרב משה צבי נריה]]. היה מהאידאולוגים של "שבט איתנים" ב[[בני עקיבא]], שעשו מהפכה בבני עקיבא והשפיעו על דור הכיפות הסרוגות. נמנה בין ראשי גרעין גחל"ת, שיסד ב[[חשוון]] תשי"ד את [[ישיבת כרם ביבנה]]. ב[[אייר]] שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה. | ||
היה מקורב ל[[הרצי"ה|רב צבי יהודה קוק]], אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בהקדמה לספר [[עזרת כהן]] ברך אותו על חלקו בלשון: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". | היה מקורב ל[[הרצי"ה|רב צבי יהודה קוק]], אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בהקדמה לספר [[עזרת כהן]] ברך אותו על חלקו בלשון: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". היה מקורב גם ל"רב הנזיר", [[הרב דוד כהן]], וכן למד מחוץ לישיבה אצל [[הרב שלמה זלמן אויערבאך]] ו[[הרב יחזקאל אברמסקי]], וכן אצל פרופ' [[נחמה ליבוביץ]]. | ||
בשנת תשכ"ד ייסד בהדרכת הרצי"ה ו[[הרב אברהם שפירא]] את [[ישיבת ירושלים לצעירים]], [[ישיבה תיכונית]] ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת תשכ"ט פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נועם", אותו ייסד בשנת תש"ל. | |||
בשנת | בשנת תש"מ התמנה לרב קיבות חפץ חיים, ולאחר חמש שנים, בשנת תשמ"ה, חזר לירושלים, והקים את "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק". במסגרת המכון ערך את "[[אגרות הראי"ה]]" חלק ד' ואת הספר "[[עין איה]]" והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1986 - 1985 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה". היה שותף להקמתם של ה"מכללה ירושלים" בראשות [[הרב יהודה קופרמן]] ומכון מאיר בראשות [[הרב דב ביגון]]. | ||
הרב פילבר הרצה בעשרות | הרב פילבר הרצה בעשרות ישובים בארץ ואף במקסיקו וב[[ישיבה יוניברסיטי]] שבניו יורק. כמו כן לימד ב"[[מכללה ירושלים]]" לבנות ב[[בית וגן]]. במשך כעשר שנים פרסם מידי שבוע מדור לפרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "[[עלון פרשת השבוע#באהבה ובאמונה|באהבה ובאמונה]]", היוצא לאור כל שבת על ידי מכון מאיר. | ||
בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים". | בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים". | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה ושימש כמזכיר חברת רכבת ישראל בשנים 2004-2009. קודם לכן היה מנכ"ל מועצת יש"ע. | בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה ושימש כמזכיר חברת רכבת ישראל בשנים 2004-2009. קודם לכן היה מנכ"ל מועצת יש"ע. | ||
כיום, עוסק הרב פילבר בכתיבה ובהעברת שיעורים. | |||
== פרסים בהם זכה== | == פרסים בהם זכה== | ||
על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים: | על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים: | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
== מספריו== | == מספריו== | ||
* '''איילת השחר'''- שיצא בעשר מהדורות וב-35.000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית. | |||
* | * '''ביאורים ומקורות ל[[אורות התשובה]]'''- מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של [[הרב קוק]]. | ||
* '''חמדת ימים'''- על [[פרשת השבוע]]. | |||
* | * '''לאורו'''- עיונים במשנת הרב קוק. | ||
* '''כוכבי אור'''- עיונים במשנת הרב קוק. | |||
* | * '''קדושה ומלכות'''- נושאים אקטואלים כמו [[דמוקרטיה]], [[סובלנות]], משפט מנהיגות, [[בחירה חופשית]]. | ||
* '''חגים וזמנים'''- מאמרים על מועדי השנה. | |||
* | * '''ארץ ושמים'''- ביאור פרקי [[מדרש]] בנושאי הווה ונצח. | ||
* '''מראה כהן'''- אלבום תמונות המציג את חיי הרב קוק. | |||
* | |||
* | |||
* | |||
== דרכו== | == דרכו== | ||
הרב פילבר | הרב פילבר עוסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק, אלא מנסה ליישם בפועל את משנתו החינוכית. הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית<ref>"חברה תורנית-ממלכתית", הקדמה ל"איילת השחר"</ref>. למימוש מטרה זו פעל בשתי דרכים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה הקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מן הצד השני, הוא שואף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור. בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמא: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, יחד עם [[הרב יהודה עמיטל]], [[הרב מאיר שלזינגר]] ו[[הרב יהושע בן מאיר]], להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 59: | שורה 49: | ||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3827| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | *[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3827| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פילבר יעקב}} | {{מיון רגיל:פילבר יעקב}} | ||
[[קטגוריה: רבנים בימינו]] | [[קטגוריה: רבנים בימינו]] | ||
גרסה מ־08:44, 5 בינואר 2014
|
|
הרב יעקב הלוי פילבר הוא ראש "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק" ומלמד בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש ישיבת ירושלים לצעירים ומייסדה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, מייסד "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", מגדולי פרשני הראי"ה קוק. לשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.
ביוגרפיה
נולד בכ"ז באדר תרצ"ו וגדל בתל אביב. למד בישיבת כפר הרא"ה ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב משה צבי נריה. היה מהאידאולוגים של "שבט איתנים" בבני עקיבא, שעשו מהפכה בבני עקיבא והשפיעו על דור הכיפות הסרוגות. נמנה בין ראשי גרעין גחל"ת, שיסד בחשוון תשי"ד את ישיבת כרם ביבנה. באייר שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד בישיבת מרכז הרב. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.
היה מקורב לרב צבי יהודה קוק, אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בהקדמה לספר עזרת כהן ברך אותו על חלקו בלשון: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". היה מקורב גם ל"רב הנזיר", הרב דוד כהן, וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יחזקאל אברמסקי, וכן אצל פרופ' נחמה ליבוביץ.
בשנת תשכ"ד ייסד בהדרכת הרצי"ה והרב אברהם שפירא את ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבה תיכונית ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת תשכ"ט פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נועם", אותו ייסד בשנת תש"ל.
בשנת תש"מ התמנה לרב קיבות חפץ חיים, ולאחר חמש שנים, בשנת תשמ"ה, חזר לירושלים, והקים את "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק". במסגרת המכון ערך את "אגרות הראי"ה" חלק ד' ואת הספר "עין איה" והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1986 - 1985 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה". היה שותף להקמתם של ה"מכללה ירושלים" בראשות הרב יהודה קופרמן ומכון מאיר בראשות הרב דב ביגון.
הרב פילבר הרצה בעשרות ישובים בארץ ואף במקסיקו ובישיבה יוניברסיטי שבניו יורק. כמו כן לימד ב"מכללה ירושלים" לבנות בבית וגן. במשך כעשר שנים פרסם מידי שבוע מדור לפרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "באהבה ובאמונה", היוצא לאור כל שבת על ידי מכון מאיר.
בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".
בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה ושימש כמזכיר חברת רכבת ישראל בשנים 2004-2009. קודם לכן היה מנכ"ל מועצת יש"ע.
כיום, עוסק הרב פילבר בכתיבה ובהעברת שיעורים.
פרסים בהם זכה
על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים:
- פרס הרב בר שאול
- פרס שפירא, לזכר השר חיים משה שפירא לשנת תשל"ז, על ספרו "באורים ומקורות לאורות התשובה"
- פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות יהודית לשנת תשנ"ב.
- פרס ירושלים לספרות תורנית ולמחשבת ישראל לשנת תשנ"ו.
מספריו
- איילת השחר- שיצא בעשר מהדורות וב-35.000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית.
- ביאורים ומקורות לאורות התשובה- מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של הרב קוק.
- חמדת ימים- על פרשת השבוע.
- לאורו- עיונים במשנת הרב קוק.
- כוכבי אור- עיונים במשנת הרב קוק.
- קדושה ומלכות- נושאים אקטואלים כמו דמוקרטיה, סובלנות, משפט מנהיגות, בחירה חופשית.
- חגים וזמנים- מאמרים על מועדי השנה.
- ארץ ושמים- ביאור פרקי מדרש בנושאי הווה ונצח.
- מראה כהן- אלבום תמונות המציג את חיי הרב קוק.
דרכו
הרב פילבר עוסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק, אלא מנסה ליישם בפועל את משנתו החינוכית. הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית[1]. למימוש מטרה זו פעל בשתי דרכים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה הקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מן הצד השני, הוא שואף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור. בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמא: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, יחד עם הרב יהודה עמיטל, הרב מאיר שלזינגר והרב יהושע בן מאיר, להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית.
קישורים חיצוניים
- מאמריו באתר רמבי
- רשימת המאמרים של הרב יעקב פילבר, באתר רמבי"ש
- שיעורי הרב פילבר באתר ישיבה
- מאמרי הרב פילבר באתר ישיבת מרכז הרב
- שיעוריו באתר ישיבת מעלה אדומים
- שיעוריו באתר מכון מאיר
הערות שוליים
- ↑ "חברה תורנית-ממלכתית", הקדמה ל"איילת השחר"