קודש הקודשים: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: החדר הפנימי ביותר במקדש ובמשכן. הוא הכיל את הארון שעליו הכפורת ושני כרובים. בבית שני היה ...) |
אוריה אורן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החדר הפנימי ביותר ב[[מקדש]] וב[[משכן]]. הוא הכיל את ה[[ארון]] שעליו ה[[כפורת]] ושני [[כרובים]]. ב[[בית שני]] היה בקודש הקודשים רק את [[אבן השתיה]] - המקום ממנו הושתת העולם, ואילו הארון נגנז. | החדר הפנימי ביותר ב[[מקדש]] וב[[משכן]]. הוא הכיל את ה[[ארון]] שעליו ה[[כפורת]] ושני [[כרובים]]. ב[[בית שני]] היה בקודש הקודשים רק את [[אבן השתיה]] - המקום ממנו הושתת העולם, ואילו הארון נגנז. | ||
קודש הקדשים מכונה גם ה"דביר", ע"ש שבו דיבר הקב"ה אל [[משה]] מבין 2 הכרובים. | |||
== מבנה == | |||
במשכן היה כ10*10*10 והיה בנוי מעצי שיטים שמונחים בתוך עדני כסף, ומצד מזרח הבדילה פרוכת בינו לבין הקודש. תקרתו היתה בנויה מיריעות שחיפו גם את הכרשים מבחוץ. | |||
ב[[משכן שילה]] אין פרטים איך היה נראה במדויק אומנם חז"ל אמרו שהיה מבנה מאבן מחופה ביריעות המשכן. | |||
לקודש הקודשים | בבית ראשון היה 20*20*20 אמה וכלו היה בנוי מאבן והפריד קיר בין הקודש לקודש הקודשים. | ||
על תחילתו של בית שני אין פרטים | |||
קודש הקדשים | ובבית המקדש שבנה [[הורדוס]] גודלו של קודש הקודשים היה 20 על 20 בגובה 40 ומעליו הייתה עליה (קומה שניה). וההפרדה בין הקודש לבין קודש הקודשים היה עשויה משני פרוכות וביניהם אמה החיצונית היתה פרופה מין הדרום ופנימית מין הצפון (כך שהכהן הגדול שהיה נכנס היה נכנס מין הדרום והולך לכל אורך הפרוכת עד שמגיע לצפון ושם היה נכנס לקדש הקדשים) | ||
== הנכנסים אליו == | |||
לקודש הקודשים נאסר להכנס, חוץ מל[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] הנכנס ארבע פעמים, כדי להקטיר שם [[קטורת]] ,כדי להוציאה וכדי להזות מדם הפר ומדם השעיר על הפרוכת מבפנים. בשעה שנכנס הכהן הגדול הוא לבוש בגדי לבן, והוא טובל לפני כן. | |||
גם אומנים היו נכנסים לתקן ולנקות בקודש הקודשים, והיו משלשלים אותם בתיבות מלמעה כדי שלא יזונו עיניהם מן הקודש. | |||
== תכולה == | |||
עד חורבן בית ראשון היה בקודש הקודשים את ארון הברית ולידו [[ספר תורה שכתב משה]] [[צנצנת המן]] ו[[מטה אהרון]] שפרח | |||
בבית ראשון בנה [[שלמה]] בדביר 2 כרובים גדולים מעץ שמן שהיו כל אחד בגובה עשר אמות, וכל כנף שלהם הייתה 5 אמות. | |||
לאחר חורבן בית שני משניטל אהרון בקדש הקדשים היתה רק אבן השתיה גבוה מהרצפה שלוש אצבעות | |||
== מיקום== | |||
לפי המסורת הסלע שתחת כיפת הסלע הוא אבן השתיה ולכן שם הוא מקום קודש הקודשים. הרב גורן טען שסלע זו היא השיתין (מקום המזבח) ולכן מקום קודש הקודשים נמצא מערבית לשם. | |||
[[קטגוריה: מקדש]] | [[קטגוריה: מקדש]] | ||
גרסה מ־15:40, 20 במרץ 2015
|
|
החדר הפנימי ביותר במקדש ובמשכן. הוא הכיל את הארון שעליו הכפורת ושני כרובים. בבית שני היה בקודש הקודשים רק את אבן השתיה - המקום ממנו הושתת העולם, ואילו הארון נגנז. קודש הקדשים מכונה גם ה"דביר", ע"ש שבו דיבר הקב"ה אל משה מבין 2 הכרובים.
מבנה
במשכן היה כ10*10*10 והיה בנוי מעצי שיטים שמונחים בתוך עדני כסף, ומצד מזרח הבדילה פרוכת בינו לבין הקודש. תקרתו היתה בנויה מיריעות שחיפו גם את הכרשים מבחוץ.
במשכן שילה אין פרטים איך היה נראה במדויק אומנם חז"ל אמרו שהיה מבנה מאבן מחופה ביריעות המשכן.
בבית ראשון היה 20*20*20 אמה וכלו היה בנוי מאבן והפריד קיר בין הקודש לקודש הקודשים.
על תחילתו של בית שני אין פרטים
ובבית המקדש שבנה הורדוס גודלו של קודש הקודשים היה 20 על 20 בגובה 40 ומעליו הייתה עליה (קומה שניה). וההפרדה בין הקודש לבין קודש הקודשים היה עשויה משני פרוכות וביניהם אמה החיצונית היתה פרופה מין הדרום ופנימית מין הצפון (כך שהכהן הגדול שהיה נכנס היה נכנס מין הדרום והולך לכל אורך הפרוכת עד שמגיע לצפון ושם היה נכנס לקדש הקדשים)
הנכנסים אליו
לקודש הקודשים נאסר להכנס, חוץ מלכהן גדול ביום הכיפורים הנכנס ארבע פעמים, כדי להקטיר שם קטורת ,כדי להוציאה וכדי להזות מדם הפר ומדם השעיר על הפרוכת מבפנים. בשעה שנכנס הכהן הגדול הוא לבוש בגדי לבן, והוא טובל לפני כן.
גם אומנים היו נכנסים לתקן ולנקות בקודש הקודשים, והיו משלשלים אותם בתיבות מלמעה כדי שלא יזונו עיניהם מן הקודש.
תכולה
עד חורבן בית ראשון היה בקודש הקודשים את ארון הברית ולידו ספר תורה שכתב משה צנצנת המן ומטה אהרון שפרח
בבית ראשון בנה שלמה בדביר 2 כרובים גדולים מעץ שמן שהיו כל אחד בגובה עשר אמות, וכל כנף שלהם הייתה 5 אמות. לאחר חורבן בית שני משניטל אהרון בקדש הקדשים היתה רק אבן השתיה גבוה מהרצפה שלוש אצבעות
מיקום
לפי המסורת הסלע שתחת כיפת הסלע הוא אבן השתיה ולכן שם הוא מקום קודש הקודשים. הרב גורן טען שסלע זו היא השיתין (מקום המזבח) ולכן מקום קודש הקודשים נמצא מערבית לשם.