שטר אמנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אלחנן אליהו (שיחה | תרומות) (שימוש בתבנית מקור) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בגמרא {{מקור|כתובות יט, א|כן}} אמרו: אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו, שנאמר {{מקור|איוב יא, יד|כן}}: "אל תשכן באהליך עולה", או משום שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "אם און בידך הרחיקהו". לדעת הירושלמי {{מקור| | בגמרא {{מקור|כתובות יט, א|כן}} אמרו: אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו, שנאמר {{מקור|איוב יא, יד|כן}}: "אל תשכן באהליך עולה", או משום שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "אם און בידך הרחיקהו". לדעת הירושלמי (כפי ביאור שיירי הקרבן {{מקור|כתובות פ:}} ה"ג), אין איסור בהשהיית שטר אמנה אלא לאחר הזמן שנקבע על ידי הלווה להחזרתו. | ||
גרסה אחרונה מ־13:00, 24 באפריל 2015
|
שטר חוב שאדם נותן לחברו, ללא שהתבצעה כל הלוואה, במגמה לקבל ממנו הלוואה כל אימת שיזדקק לכסף, או כדי שייראה כמחוסר אמצעים, שהרי לווה כספים מאחרים, או לשם הפקעת שיעבוד הלוואתו של מלווה אחר על ידי שטר זה שתאריך כתיבתו קדום לתאריך נטילת ההלוואה מן המלווה האחר.
שטר זה נקרא "אמנה", משום שהוא ניתן מתוך אמון בחברו שלא יתבע ממנו כסף באמצעות השטר שבידיו.
בגמרא (כתובות יט, א) אמרו: אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו, שנאמר (איוב יא, יד): "אל תשכן באהליך עולה", או משום שנאמר (שם): "אם און בידך הרחיקהו". לדעת הירושלמי (כפי ביאור שיירי הקרבן כתובות פ: ה"ג), אין איסור בהשהיית שטר אמנה אלא לאחר הזמן שנקבע על ידי הלווה להחזרתו.
יש אומרים, כי אסור לעדים לחתום על שטר אמנה, שהרי הכתוב קראו "עולה", ויש חולקים.