הפסד מרובה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הפסד מרובה הוא מצב שלוּ יאסור המורה בשאלה שלפניו, ייגרם לשואל הפסד ממוני גדול מחמת הפסיקה לאיסור.
שיעורו
הוזכרו בפוסקים כמה שיעורים בעניין[1], אכן הסיקו כמה מהפוסקים האחרונים[2] כי שיעור הפסד מרובה יכול להשתנות לפי ראות עיניו של המורה-הוראה, הן בהתאם לאדם, דהיינו לפי מצבו הפיננסי, והן במשקל חומרת האיסור, שאם ישנם בלאו הכי צדדים נוספים להקל - אפשר להכריע לקולא. כמו כן הדבר עשוי להשתנות לפי המקום והזמן. יש מהפוסקים[3] שהעלו דבר נוסף הנתון לשיקול המורה-הוראה, והוא יחס ההפסד מול הקרן הנשארת בהֵתרהּ. לדוגמא, לבעל מפעל גדול המייצא עופות אם יאסרו שלש עופות אין זה הפסד מרובה לעומת זאת לאדם פרטי יכול להיות שייפסד כל סעודתו בפסול זה.
ר' תבנית:הידעת?/ב' שבט ה'תשע"ב (מהציץ אליעזר) - אם העשיר רשאי/חייב לתת לעני
סוגיות הלכתיות בהם נידון הפסד מרובה
- איסור מלאכה לאבל במקום הפסד מרובה
- חול המועד
- אמירה לגוי בשבת
- בהלכות טריפות שיש דעות מוצקות שאפשר להקל יש מקומות שנהגו להקל במקום הפסד מרובה דוקא
הסיבות לקולא
עשוי להוות סיבה לקולות:
- באיסורים דרבנן (ראה: במקום פסידא לא גזרו רבנן; אין אדם מעמיד עצמו על ממונו).
- במקום שיש מחלוקת בדין, ולא הוכרעה ההלכה לאיסור.
- במקום שהחומרה אינה מעיקר הדין.
- ↑ עיין תרומת הדשן סימן רד; רמ"א יורה דעה קכו, ב; בית הלל סימן קכו; ראה עוד שו"ת נחלת שבעה ב, נה.
- ↑ סולת למנחה [על ספר תורת חטאת] סימן לח סעיף ב; שו"ת הר הכרמל יורה דעה סימן טו [הובא בפתחי תשובה יורה דעה סימן לא ס"ק ב].
- ↑ עיין שו"ת נחלת שבעה ב, נה, שכתב שבהפסד של יותר מ-16.66% מהקרן- נחשב להפסד מרובה.