אין הנאסר יכול לאסור יותר מן האוסר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
מאכל שבלע איסור ונאסר על ידי כך, והוא מסוג שיכול להתפשט ולהגיע ולתת טעם בכמות גדולה של אוכל שיתבשל איתו, אינו אוסר אלא ככוחו של מה שנבלע בו. לדוגמה: מלח שבלוע בו דם, ונתן מהמלח בקדירה, ויש בקדרה שישים כנגד המלח, הרי הדם שבמלח בטל בשישים, אף שטעמו של המלח מורגש אפילו באלף, ולא היה בטל מצד עצמו, אבל כיון שהמלח עצמו אינו אסור, ואוסר רק מחמת הדם שבו, אף שצריך שישים כנגד המלח כולו, מכל מקום אין המלח מוביל את טעם הדם בכל הקדירה אלא בשישים כנגדו[1]
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך יורה דעה הלכות תערובות סימן קה מלח הבלוע מדם, כגון ממליחת בשר, ונתנוהו בקדרה, או שנתנו בקדרה בשר מלוח בלא הדחה, מו אם יש ס' כנגד המלח, מותר. הגה: אעפ"י שהמלח עדיין נותן טעם בקדרה, מאחר שאין המלח אסור מחמת עצמו, אלא מחמת דם שבתוכו, דכל מקום שאין האוסר יכול לילך שם, אין הנאסר אוסר יותר מן האוסרו.