אבן העזר סימן כט

אבן העזר סימן כט הוא הסימן הרביעי בהלכות קידושין. כותרת הסימן: שצריך ליתן לה הכסף במתנה שלימה, ודין המקדש במשכון או במנה ונמצא דינר רע".

תוכן הסעיפים

(תוכן זה אינו מכיל את כל הפרטים)

סעיף א - המקדש במתנה על מנת להחזיר שהוא נותן לאשה על מנת שתחזיר לו, אינה מקודשת, גזרה אטו חליפין. (בנושאי כלים דנים אם בטלו את הקידושין, או שמדאורייתא מקודשת ומדרבנן אינה מקודשת וצריכה גט). אם קבל (ממנה) מתנה על מנת להחזיר לאחר שלושים יום, ומקדשה בה, מקודשת.

סעיף ב - תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך ונתן לו ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך - מקודשת. (מקודשת מדין "ערב").

סעיף ג - אמרה לו "תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו" ואמר לו אותו פלוני הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך" - מקודשת.

סעיף ד - אמרה לו הילך מנה ואתקדש אני לך (דין קבלת אדם חשוב - התבאר באבן העזר סימן כז.

סעיף ה - אמר לה הילך דינר והתקדשי לפלוני, והיתה אמירה של המקדש הוא או שלוחו, מקודשת (מדין עבד כנעני)

סעיף ו - אמר לה התקדשי לי בדינר, ונתן לה משכון עליו, אינה מקודשת. (מנה אין כאן משכון אין כאן). רמ"א: אמר לה התקדשי לי בדינר, ונתן לה שטר על הדינר, אינה מקודשת. זיכה לה דינר בגוף המשכון, מקודשת.

סעיף ז -אמר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרים ונתן לה דינר אחד מקודשת, וישלים לה השאר. ואם אמר הרי את מקודשת לי במאה דינרים אלו, והתחיל לממנות לתוך ידה, אינה מקודשת עד שתקבל הדינר האחרון.

סעיף ח - האומר לאשה התקדשי לי בדינר זה על מנת שאשלים לך מנה, והיא אומרת על מנת שתשלים לי מאתים, ולא הסכימו ביניהם, ואח"כ החליטו שכן רוצים להתחתן, ונתן לה הדינר, אם האיש יזם את החזרה, ישלים לה מאתים, (ואם לא קיים תנאו אינה מקודשת). ואם האשה יזמה את החזרה, ישלים לה מנה בלבד.

סעיף ט - המקדש בכוס שיש בה מים יין או שמן, באחד מהם הכוונה לכוס, באחד מהם הכוונה לתוכן הכוס, ובאחד מהם הכוונה לשניהם יחד. ובזה תלוי אם יש שווה פרוטה בקידושין או לא.

סעיף י - היה לו מיני כלים או מיני מאכלים ורמה לו תן לי מעט מאלה, ואמר לה אם אתן לך תהיי מקודשת לי, הדבר תלוי בתשובתה. אם אמרה הן ונתן לה מקודשת, אבל אם אמרה דברים שעניינם לא תשחק עימי בדברים אלה, אלא תן לי בלבד, אינה מקודשת. ועוד פרטים בזה.