פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד כח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:16, 27 באפריל 2018 מאת Davidn (שיחה | תרומות) (הוספת קישור למקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד כח סעיף כח - שתי כתות עדים החלוקות

בגמרא במסכת כתובות כתובות כא ב רב פוסק שאם בי"ד ישב לקיים שטר, ולפני שחתמו על הקיום באו עדים והעידו שאחד מהדיינים פסול - שני הדיינים האחרים יכולים להעיד עליו שהוא כשר ולחתום איתו . הגמרא מקשה כיצד מקבלים את עדות שני הדיינים, הרי מולם יש שני עדים שמעידים הפוך! ומתרצת שהדיינים לא סותרים את דברי העדים, אלא אומרים שהדיין השלישי עשה תשובה.

רמב"ם, טור ושו"ע: אם שנים העידו על אדם שעשה עבירה, ואחר כך שנים אחרים באו והעידו שעשה תשובה - הוא כשר. אם כת העדים השניה מכחישה את הראשונה ואומרת שמעולם הוא לא עשה את העבירה הזאת, הוא ספק פסול ולא יעיד או ידון עד שיעשה תשובה.

סמ"ע: אם קודם העיד ולאחר מכן התעורר הספק מוציאים ממון על פיו, כי בשעת העדות הייתה לו חזקת כשרות.

֎ מהר"ם פדאוה ורמ"א: שני עדים שהעידו על אחד שהוא פסול, כגון שאחד אמר שהוא גנב והשני אמר שהלוה בריבית - מצטרפים לפסול אותו.