פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סד ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סד ב סעיף ב - זמן השמחה עם בעולה ‏ כפי שראינו בסימן סב, באלמן ואלמנה מברכים יום אחד בלבד . לעניין ימי השמחה הגמרא מביאה ברייתא שאדם צריך לשמוח עם אשתו שלושה ימים, ומציעה שתי אפשרויות כיצד לפרש אותה: או שמדובר על בחור שנשא אלמנה, ואז מברך שבעה ימים אך שמח איתה שלושה בלבד, או שמדובר על אלמן שנשא אלמנה, ואז אמנם מברך יום אחד, אך שמח שלושה.

◄ ר"ן ורמב"ן: האפשרות השנייה התקבלה, ולכן באלמן שנשא אלמנה צריך לשמוח איתה שלושה ימים, אך בבחור ואלמנה - מברך וגם שמח עמה שבעה ימים.

◄ רמב"ם, רשב"א וטור: האפשרויות האלו לא סותרות, והיסוד הוא שימי השמחה תלויים באשה וימי הברכה באיש: כשהאיש אלמן מברך יום אחד (אלא אם כן הוא נושא בחורה, ואז השמחה גדולה ומברך שבעה ימים), וכשהוא רווק מברך שבעה ימים. כשהאשה אלמנה שמח עמה שלושה ימים, וכשהיא בתולה - שבעה.

☜ שו"ע: הנושא אלמנה שמח איתה שלושה ימים, בין בחור ובין אלמן.

⦿ ימי השמחה באלמנה או גרושה שלא נבעלה (היכל שלמה בסימן סב)

הטור והשו"ע כתבו: "הנושא את הבעולה צריך לשמוח עמה שלושה ימים".

◄ ח"מ: הכוונה היא לכל אשה שהתחתנה, גם אם היא לא נבעלה.

◄ ב"ח, ב"ש, חת"ס ועוד: כוונת השו"ע לבעולה דווקא, ואם היא לא נבעלה, יש לה שבע ימי שמחה כמו בתולה.

⤶ ב"ח וחת"ס: לעניין ברכת חתנים הראשונים כתבו 'אלמנה' ולא 'בעולה', וכוונתם שגם אם לא נבעלה מברכים לה יום אחד בלבד (כשהחתן אלמן).

סעיף ב

הנושא את הבעולה צריך לשמח עמה שלשת ימים, בין בחור בין אלמון (כתובות ז,א ע"פ רמב"ם ורמב"ן). וי"א דבחור שנשא בעולה צריך לשמוח עמה ז' ימים (ע"פ רשב"א ור"ן). (והאשה יכולה למחול על שמחתה^א) (ר' ירוחם נכ"ב).

בחור שנשא אלמנה: הב"י מביא את המחלוקת בסימן סב.

כתובות ז,א: אחת בתולה ואחת אלמנה טעונה ברכה. ומי אמר רב הונא הכי? והאמר רב הונא: אלמנה אינה טעונה ברכה! לא קשיא: כאן בבחור שנשא אלמנה, כאן באלמון שנשא אלמנה... אבל יום אחד טעונה ברכה. אלא הא דתניא: שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה ג' ימים, במאי? אי בבחור, האמרת שבעה! אי באלמון, האמרת יום אחד! איבעית אימא באלמון, יום אחד לברכה ושלשה לשמחה; ואיבעית אימא בבחור, שבעה לברכה ושלשה לשמחה. לגי' הרי"ף סדר הלישנות הפוך.

רמב"ם,רמב"ן: הלישנות אינן חלוקות, ולפיכך בבחור שנשא אלמנה הדין הוא שבעה לברכה ושלושה לשמחה. וביארם הר"ן שהברכה נתקנה על שמחת החתן ולפיכך אם הוא בחור או היא בתולה שמחתו מרובה ומברך שבעה, אמנם השמחה היא תקנה עבורה, ולפיכך תלוי בה, ואם היא אלמנה זקוקה לפחות פיתוי ושמחה.

רשב"א,ר"ן: הלישנות חלוקות והלכה כלישנא האחרונה^[1], ולפיכך בבחור שנשא אלמנה הדין הוא שבעה לברכה ולשמחה. הר"ן הביא שתי הדעות וסיים שנהגו כרשב"א, והוסיף בכך טעם, שאינו בדין שיהא הוא יוצא למלאכתו ומברכים לו ברכת חתנים.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרשב"א.

א. מחילה על שמחתה: רי"ו,רמ"א: מועיל.

ב"ש: תלוי במחלוקת שבשו"ע, לדעת הרמב"ם שמספר ימי השמחה תלוי בה ונתקנו לשַמחה יכולה למחול, אך לדעת הרשב"א שאינו תלוי בה אינה יכולה למחול. ותמה על הרמ"א שבסע' הקודם משמע שאינה יכולה למחול שיעשה מלאכה וכאן כתב שיכולה למחול על שמחתה. הח"מ תירץ שאמנם על שמחתה יכולה למחול, אך על מלאכה אינה יכולה למחול, משום שאסור גם מטעם שדומה למלך ולא רק משום שחייב לשמחה. והמקנה תירץ שדוקא נושא בתולה נחשב כמלך ואסור מצד עצמו, והרמ"א שכתב שמועילה מחילתה עוסק בבעולה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים