פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:56, 5 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר א ט


סעיף ט - נשיאת שתי נשים

בגמרא במסכת יבמות יבמות סה א נחלקו רבי אמי ורבא האם אדם יכול לשאת אשה בנוסף לאשתו. רבי אמי אומר שאם נשא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה, ואילו רבא סובר שמותר לאדם לשאת עוד נשים אם יש לו אפשרות לפרנס את כולן.

בעל התרומה: הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה.

רי"ף, רמב"ם, רא"ש וטור: אדם יכול לשאת כמה נשים על אשתו, אם יכול לפרנס את כולן, הראשונה לא יכולה לדרוש את כתובתה או מטלטלים לאחריות הכתובה - ריב"ש.

☜ כך פסק השו"ע.

⤶ ח"מ וב"ש: כשאין לו אפשרות לפרנס את כולן אך הן מוחלות, יש להסתפק בדבר ונראה שרשאי לישא (אך ביבמה בי"ד צריכים לייעץ לה שלא תנשא - ב"ש).


⦿ שלא לשאת יותר מארבע נשים

בגמרא שם (מד,א) מובא שחכמים משיאים לאדם עצה טובה, שלא ישא יותר מארבע נשים. טעם הדבר הוא כדי שלכל אחת מהם תגיע עונה לפחות פעם בחודש.

טור ושו"ע: חכמים נתנו עצה טובה שלא לשאת יותר מארבע נשים, כדי שלכל אחת תהיה עונה בחודש. כשיש תקנה שלא לשאת יותר מאחת, הולכים אחרי המנהג (ריטב"א ונימוקי יוסף: כי על דעת זה היא התחתנה איתו. ממילא, אם היא מסכימה מותר - ח"מ, ב"ש ובאר היטב).

דרכי משה: כל זה נכון במקום שלא התקבל חדר"ג (בסעיף י), אבל במקום שהתקבל החרם אפילו כשהראשונה מסכימה אסור.

סעיף ט

נושא אדם כמה נשים, והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהוא (יבמות סה,א). ומ"מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים, כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש (מד,א). ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו (ריטב"א). (ועיין לקמן ס"ס ב' דאסור לישא שתי נשים בשני מקומות).

א. כשלא יכול להעמיד סיפוקה אך מוחלת: ח"מ,ב"ש – רשאי. הח"מ מדייק כך מהרמב"ם ומהריב"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.