קראים
|
|
הקראים הם קהל שפרשו מהיהדות ופיתחו אמונה כפרנית שמאמינה רק בתורה שבכתב. בתקופת הגאונים, כפר ענן, בנו של הגאון של אותה תקופה, במסורת המקובלת מדור אחר דור (שמופיעה בתלמוד) בפירוש התורה שבכתב, וטען שניתן לפרשה בעוד דרכים יותר "פשטיים". קהילת הקראים הם תלמידי ענן, וממשיכו שאול, והם נקראים כך מאחר שהם מאמינים רק ב"קרא" = התורה שבכתב. חכמי ישראל נאבקו בקראות, ומבין גדולי הנאבקים היו הרס"ג שפרסם את ספרו "אמונות ודיעות" שבו הוא בין השאר מתווכח עם טענות הקראים, וכן הרמב"ם שירד לגור בפוסטט (קהיר העתיקה) שהיתה מלאה בקראים באותה תקופה, והוא נאבק שם איתם. גם ב"כוזרי" שחיבר רבי יהודה הלוי מוכיח בכמה דרכים שאמונת הקראים היא טעות, ומביא ראיות מהפסוקים עצמם שהאלקים נתן תורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב.
הקראים בארץ ישראל חיו בעיקר בירושלים והיה מאבק קשה בינם לבין חכמי ישראל בהנהגת הגאון הארצישראלי (ראש ישיבת גאון יעקב) על הנהגת היהדות ויצוגה לפני השלטונות.
כיום הקהילה הקראית הצטמצמה מאוד, ומרכזה נמצא ב"בית הכנסת הקראי" ברובע היהודי.