עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
הותר מכללו
איסור שהותר מכלל איסורו. איסור שבמצבים, תנאים או מקומות מסויימים התירה התורה לעשותו. כגון: האיסור לנזיר להיטמא למת, הותר מכללו במת מצוה... להמשך הערך |
הידעת? |
לדוד ה' אורי וישעי- באלול או תשרי? נהגו ישראל להוסיף את מזמור לדוד ה' אורי וישעי משום שבמדרש מקשרים בינו לבין חגי תשרי "אורי- בראש השנה "וישעי"- ביום הכיפורים". אמנם, הפרי צדיק הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה "לולא האמנתי לראות בטוב ה'" כי מראש חודש אלול עלה משה לקבל לוחות שניים ויש להאמין כי ניתן לתקן מעשינו בחודש זה. |
פרשת השבוע |
פרשת בלק היא הפרשה השביעית בחומש במדבר. רובה המוחלט של הפרשה עוסק בניסיונותיהם של בלק ובלעם לקלל את ישראל ובברכותיו של בלעם. בסוף הפרשה מתואר חטא עם ישראל בשיטים, דבר המקשר את הפרשה
|
- ↑ ומסבירים האחרונים בנושא שחז"ל הבינו שכל השפות נלקחו משפת הקודש וכך ניתן ללמוד מהן על לשון התורה