יהדות נפולי

יהדות נפולי היא קהילה קטנה של 160 נפש. היא הקהילה היחידה^[1] בדרום איטליה. הקהילה הנוכחית נוסדה בשנת 1864 ובית הכנסת שלה הוא via Cappella Vecchia. לקהילה יחסים טובים עם האוכלוסייה המקומית. עם זאת, על קירות מבנה בית הכנסת נכתבים לעיתים ביטויים אנטישמיים. הרב הראשון של הקהילה היה : Beniamino Artom di Asti והאחרון: Pierpaolo Pinhas Punturello. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בשבת.

בית הכנסת

קומה הראשונה של בית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה של נפולי, נחנכה בשנת 1864 בזכות התמיכה של הברון קלר אדוךף רוטשילד אדולף. כניסה לבית הכנסת שני לוחות זכרון משיש , האחד, לזכר היהודים שנספו בשואה, והשני לזכר Dario Ascarelli, נשיא הקהילה בשנים 1910-1927, שתרם לרכישת המבנה וסביבתו. בית הכנסת של נפולי שוחזר בשנת 1992 הייתה הודות לסיוע ממשלתי.

תולדות הקהילה

הקהילה היהודית של נפולי נחשבת בין הקהילו העתיקות. ראשיתה במאה ה-1 המאה הראשונה. פרופ' Giancarlo Lacerenza מנפולי זיהה את היישוב היהודי בעיר באזור: Vicus Iudaeorum (האזור היהודי) dell'Anticaglia באזורים di Forcella ו-Portanova. האזור מוזכר במבנה משנת 1002 שהיה כנראה בית כנסת. בשנת 1153 קיים מסמך המזכיר את הקמתו של בית הכנסת. בשנת 1159 עבר במקום הנוסע היהודי בנימין מטודלה ומצא בעיר 500 נפש.

הרב יצחק אברבנאל

כאשר היהודים גורשו מספרד הם גילו כי העיר היחידה באיטליה אשר הסכימה לקלוט אותם הייתה נפולי^[2]. הפליטים הגיעו לנמלי איטליה בחוסר כל ולא היה עניין לקלוט אותם. מלכי איטליה קלטו יהודים מהלבנט שיכלו לפתח מסחר או בעלי ממון אשר הקימו מוסדות כספיים. פליטי ספרד לא היו כאלה או כאלה. בממלכת נפולי, שחלשה על מחציתה הדרומית של איטליה הייתה מציאות מיוחדת במינה. בנציון נתניהו בספרו על "דון יצחק אברבנאל מתאר את מצבה המיוחד של הממלכה. שלטו בה פראנטה המלך ובנו אלפונסו. הם גילו רצון לריכוזיות ודיכאו את האצולה ואת העם. הם קדמו בברכה להגדיל את אוכלוסיית העיר על ידי קליטת הפליטים היהודים מספרד. אוכלוסייה נאמנה לכתר יכלה לתרום לשלטונם.

העולים הראשונים הגיעו לעיר ב-24 באוגוסט 1492, אחרי טלטולים בין נמלי הים התיכון. הרב יצחק אברבנאל הגיע לעיר לאחר חודש וזכה לקבלת פנים ידידיותית. הדון הכיר את נוהגי המלוכה עוד מהיותו בחצרות המלוכה בארגון שבספרד. הוא כינה אותם "מלכי חסד". הוא זכה למשרה חשובה בחצרו של פראנטה. לפי הכתובים, אף התעשר. המגפות שהביאו לעיר הגולים מספרד, עקב נדודיהם בים, הביאו לקרבות רבים, עד 20,000. העם רגז על היהודים. אך המלך הצליח לשמור על בטחונם ועל ראשם דון יצחק אברבנאל. הוא מצא פנאי לחזור להשלמת כתיבת פירושו לספרים מלכים א'וב'. בהשפעת האסון הלאומי של גירוש ספרש הוא חבר את הספר צדק עולמים - בו ניסה להראות כיצד אלוקים מראה את צדקת משפתו.

ב-21 בינואר 1495, נאלץ יצחק אברבנאל להמלט לסיציליה. חודש אחרי זה נכנס "שארל ה-8" לעיר . תושבי העיר ערכו פרעות ביהודים . שכונת היהודים נבזזה. אחדים התנצרו. בנו יהודה אברבנל עזב לגנואה ונכדו שמואל נשאר בסלוניקי.

בשנת 1541 גורשו היהודים מנפולי, מספר משויר של 5,000 נפש, כמו אחיהם בדרום איטליה, סיציליה וסרדיניה. רובן עזבו ל[[יוון] וללבנט.

הם החלו לחזור בשנת 1740 . רוטשילד החליט לעזור לפרדיננד הראשון מלך בית בורבון בממלכת שתי הסיציליות. אדולף קרל רוטשילד הקים בעיר בנקים אשר נטלו עצמן לממן את מלכות נפולי. וכך הוקמה הקהילה מחדש.

לפני מלחמת העולם השנייה היה מספר יהודי העיר כאלף. 14 נספו בשואה, השאר עזבו את העיר וכך נמצאו בה בתום המלחמה 540 יהודים.

קישורים חיצוניים

• אתר הקהילה היהודית

הערות שוליים