משתקין אותו

אדם המוסיף בתפילתו דברי תחנונים, עליו לדקדק בלשונם, שלא ישתמעו מהם דעות של כפירה וכוונות שאינם נכונות. ואם אמר דברים שאפשר להבינם שלא כהלכה, משתקים אותו.

לדוגמא: האומר בתפילתו: "על קן ציפור יגיעו רחמיך (כלומר: רחום וחנון אתה, ועל קן ציפור יגיעו רחמיך, שאמרת לשלח את האם ולא לקחת את האם על הבנים. ויש מפרשים: כמו שהגיעו רחמיך על קן ציפור וגזרת: "לא תקח האם על הבנים", כן רחם עלינו) - משתקין אותו", מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית, שעל קן ציפור הוא חס ולא על שאר בריותיו, או מפני שעושה מידותיו (מצוותיו של הקב"ה) רחמים ואינן אלא גזירות (ברכות לג, ב).

דוגמא נוספת: האומר בתפילתו: "על הטוב ייזכר שמך (כלומר: על הטוב שאתה עושה לנו ייזכר שמך) - משתקין אותו", מפני שמשמע מדבריו שרק על הטובה יש להודות לה' ולא על הרעה, ושנינו: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" (שם).

דוגמא נוספת: האומר בברכת "מודים" את תיבת "מודים" פעמיים - משתקין אותו, מפני שנראה כמודה לשתי רשויות, כלומר: לשתי אלוהות (שם).