גט מקושר
|
|
שטר שנעשה בשיטה מיוחדת: כותבים בו שורה או כמה שורות, וכופלים את הכתוב על החלק שתחתיו ותופרים; וחוזרים וכותבים שורה או כמה שורות, וכופלים את הכתוב על החלק שתחתיו ותופרים, וכן חוזרים וכותבים, וכופלים ותופרים, עד גמר הכפלים. כל כפל קרוי "קשר", ומכאן השם "גט מקושר". ויש סוברים, שלא היו משאירים רווח בין שורה לשורה, אלא היו כופלים שורה על שורה ותופרים[1].עיקר תקנת "גט מקושר" היה בגיטי נשים, שתיקנוהו חכמים משום כהנים קפדנים, שהיו באים לידי כעס בקלות רבה, ומגרשים את נשותיהם, וכשנרגעו מרוגזם שוב לא יכלו להחזיר את גרושותיהם, שהרי כהן אסור בגרושה. משום כך תיקנו חכמים לעשות "גט מקושר", שתהליך כתיבתו ארוך וקשה, במגמה שעד שייכתב הגט, יירגע הבעל ויתפייס עם אשתו. אגב התקנת גט מקושר בגיטי נשים התקינו חכמים שיכולים לכתוב "גט מקושר" גם בשאר שטרות, בין בשטרי חוב ובין בשטרי מקח וממכר."גט מקושר" נבדל בכמה דברים מ"גט פשוט", כגון במקום חתימת העדים, במספר העדים החותמים על הגט, ועוד.
הערות שוליים
- ↑ כן דעת רוב המפרשים במהותו של גט מקושר. אמנם יעויין ביד רמה (ב"ב קס, א) שפירש, שהיו קושרים את הגט המקושר קשירה ממש, שהיו עושים רצועות בשטר למעלה ויוצאות מגוף המגילה והיו כורכים בהן את השטר וקושרים אותו בהן. לדעתו, היו כותבים את השטר המקושר כדרך שכותבים את השטר הפשוט, אלא שרצועות יוצאות מראש השטר, ומופלגות זו מזו ברוחב שתים שלוש שורות, וכל רצועה ורצועה חלוקה לשתים, וכופלים את השטר מסופו לתחילתו פעמיים או שלוש לפי אורכו, וכורכים אותו בשני חלקי הרצועה הקיצונה, ואחר כך קושרים אותו, וחוזר וכורכו בנשאר מחלקי הרצועה ההיא וקושרו שנית בצדו של ראשון, וחוזר וכורך השטר בשני חלקי הרצועה השניה וקושר וחוזר וכורך וקושר, כדרך שעשה ברצועה הראשונה, וכן לכל רצועה ורצועה.