רבי ישראל סלנטר

רבי ישראל ליפקין סלנטר היה מייסד תנועת המוסר.

תולדות חייו

נולד בשנת תק"ע בזאגר שבליטא לאביו ר' זאב וולף ליפקין, בעל "הגהות בן אריה" על התלמוד, שהיה מלמד תינוקות. מילדותו היה חריף ביותר, ובגיל עשר כבר דרש בפלפול. אביו, שלא היה מרוצה מהפלפלנות והחריפות היתרה שגילה, שלחו ללמוד אצל ר' צבי בורידא, רבה של העיר סלנט. הוא למד ביחידות עם ר' צבי, למרות נסיונותיה של הרבנית ברוידא להניאו מכך, משום שהדבר היה לטורח עליו ואין ראוי שרב עיר מכובדת יעסוק כמלמד תינוקות. ר' ישראל התקדם בלימודו, ועוד לפני גיל שלוש עשרה ידע את כל הש"ס בעל פה. בגיל ארבע עשרה השתדך לבתו של אחד מעשירי סלנט. בינתיים הגביר ירד מנכסיו ולא יכל לעמוד בהתחייבויותיו לזוג. עשיר אחר ששמע זאת, הציע לגביר לבטל את השידוך, על מנת שינשא לבתו, תמורת כסף רב. הגביר נאות להצעה, אולם אביו של ר' ישראל סרב, ולמרות הקשיים הכלכליים התעקש על קיום החתונה. הוא התגורר אצל חמיו בסלנט, ונקרא על שם העיר "סלנטר". אשתו עסקה במסחר ופרנסה אותו, והוא ישב יומם וליל ועסק בתורה בשקידה עצומה ללא הפסקה. בסלנט התגורר אותה עת רבי יוסף זונדל מסלנט, ורבי ישראל החל להתבונן בארחותיו, ואף לעקוב אחריו, על מנת ללמוד ממנו. משהבחין ר' יוסף זונדל כי ר' ישראל מתבונן בדרכיו, אמר לו: "ר' ישראל, למד מוסר ותהא ירא שמים!". ר' ישראל קבל את דבריו של רי"ז, ומאז החשיבו כרבו. בתחילה חשב שדרכו בעולמו תהיה כשל רי"ז, בהחבאות אל הכלים ובלי להתבלט בציבור, אולם לבסוף החליט כי אם בידו לפעול ולהשפיע על הציבור, אינו יכול לשבת בביתו ולומר "אני את נפשי הצלתי". הוא החליט, לאור המצב שראה בעולם, להקים תנועה גדולה שתעורר למוסר בקרב העם. "יש לעורר מתרדמה את המחשבה היבשה, יש לסלול מסילות חדשות בלב העם" (לשון הרב איסר פרנקל בספר "יחידי סגולה"). הוא הבין שלמען מטרה זו יש לפרסם את גאונותו, על מנת שהציבור יקשיב לו, ולשם כך החל לגלות את גאונותו בסלנט. עד מהרה נתגלה כי גאון מסתובב בעיירה, והוא ניצל הזדמנות זו והחל להטיף מוסר ולפרסם רעיונות מוסריים. לעיתים היה לומד דברים על מתוך המציאות, וכמה מאמרותיו ותורותיו הידועות עלו כאשר התבונן בציפור או נסע ברכבת, למשל. הוא נקרא בשנת ת"ר לכהן כראש ישיבה בישיבת "רמיילעס" בוולינא, לצדו של ר' מרדכי מלצר. התלמידים נמשכו אחרי ר' ישראל, ור' מרדכי עבר לומר את שיעוריו בבית מדרש אחר. ר' ישראל, שלא רצה לפגוע בכבודו של ר' מרדכי, עזב את הישיבה, והחל לומר שיעורי "דף יומי". את למדנותו הקפיד להסתיר, זולת כאשר חשב שיש בכך תועלת שיעריכוהו ויקבלו את שיטתויו ומוסריו.

יזם את הקמתו של "בית מוסר" בוילנא, בו יעסקו רק בלימוד המוסר ובתיקון המידות. הוא החל בהטפה ל"חיים של מוסר". מסופר, כי ביום הכיפורים, כאשר התחוללה בוילנא מגפת כולירע קטלנית, עמד על בימת בית הכנסת ואכל עוגה, על מנת לחזק את ההיתר שהתיר לאכול בשנה זו ביוהכ"פ.

בשנת תר"ט נפתח בולינא בית מדרש להכשרת רבנים מטעם הממשלה, שרצתה שר' ישראל יעמוד בראשו. ר' ישראל חשש מהשפעתו השלילית של מוסד זה, שעלול לגרום להשפעה רעה על משרת הרבנות, הבין כי עליו לעזוב את וילנא, והתיישב בקובנה. בקובנה ייסד ישיבה, "קלויז נביזאר", ממנה יצאו תלמידים גדולים, שהמשיכו את דרך המוסר: רבי שמחה זיסל זיו-" הסבא מקלם", רבי אליעזר גורדון מטלז, רבי ירוחם ליבוביץ ממיר, רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם, רבי מתתיהו מדנצקי ועוד. בישיבה זו בטולו ה"ימים" שהיו מקובלים אז בעולם הישיבות, בהם היו התלמידים מתארחים אצל משפחות בעיר, אלא כל מי שרצה תרם את הארוחה מבלי שידע לאיזה תלמיד הכסף מגיע. הקפיד מאד על ההופעה החיצונית של תלמידיו, שצריכים להראות מכובדים בהיותם תלמידי חכמים.

לאחר כמה שנים בקובנה, עבר לגרמניה, שם ניסה להציל את מצב היהדות, שהיתה פגועה רבות מההשכלה, הרפורמה והיהת מלאה התבוללות. הוא התיישב בקניגסברג, שם ישב אותה עת המלבי"ם, שהעריך מאד את ר' ישראל על כך שהפיח רוח חדשה ביהודי גרמניה. לאחר מכן התיישב בממל. בהמשך עבר לפריז. גם בפריז רצה להציל את מצב היהדות, הטיף ליהודי העיר, הסדיר את ענייני הקהילות ואף הרצה באוניברסיטאות.

נפטר בכ"ה בשבט תרמ"ג ונטמן בקניגסברג.

תורותיו קובצו לספר אור ישראל המהווה אחד מספרי היסוד בתורת המוסר בימינו.

מאמרותיו

• "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן".
• "האדם אף הוא משול לציפור. הציפור יכולה לדאות למעלה למלעה, בתנאי שתניע כנפיה בלי הפסקה. אם היא מפסיקה לרגע, הרי היא נופלת וצונחת למטה. כן הוא האדם..."
• "קל ללמוד את כל הש"ס יותר מאשר לתקן מידה אחת באדם", ובדומה לזה: "קל לחבר ספר שו"ת מאשר דף אחד במסילת ישרים".
• "רב שהקהל לא מנסה לדיחו- סימן שאינו רב, ואם הצליחו להדיחו- סימן שאינו בן אדם".
• "על בני תורה חובה להיות ראשונים, כדי שלא יאמרו שהם בטלנים".
• "תמה אני כיצד אפשר לצעוד צעד אחד בחיים בלי ש"ס? ואם לימוד- אזי לימוד בעיון, כי מי שלומד בלי עיון והבנת הדברים- מנין תהא לו יראת שמים?"
• "וכשבא אליו פעם סוחר נכבד ושאל ממנו עצה: יש לו שעה אחת פניוה ביום- מה יעשה בשעה זו- ילמד תורה או מוסר? ענהו רבי ישראל: שב ולמד בשעה זו מוסר, כי אז תלמד לדעת שיהיו לך עוד כמב שעות פנויות ללימוד התורה" (לשון ר' איסר פרנקל בספר "יחידי סגולה").
• "אין להדר במצוות על חשבון אחרים".
• "לא כל מה שחושבים יש להביע לא כל מה שמביעים יש לכתבו. לא כל מה שכותבים יש להדפיס".
• "הכתיבה היא מהדברים הקלים ביותר- אולם קשה ממנה המחיקה".
• "העוסק בצרכי ציבור חייב לשנן לעצמו שלושה כללים ראשוניים: לא לרגוז, לא להתעייף ולהתייאש, שאין לך מחלה קשה מן היאוש, ולא להיות קצר רוח ולרצות בגמר המעשה".
• "חולה פטור מכל מצוות התורה, ואם נותרה בידו מצווה אחת של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" הרי גן כאן מופיע היצר הרע ומסית לא להשמע למצווה זו".
• "מתמיד אינו דווקא זה הלומד כל היום, אלא זה שלומד כל יום".
• "טבע הוא באדם- כשהוא מטיב עם חברו הריהו נעשה אוהבו בלבב שלם".
• "מעט השכל טובע בים רצונות ותשוקות".
• "מי שישר במידות הוא גם ישר בדעות".
• "פני הדור, אמרו חז"ל, כפני הכלב. תכונתו של הכלב שהוא רץ לפני בעליו, וכשמגיע לפרשת דרכים הוא נעצר כדי לדעת אנה יפנה בעליו. כך גם המנהיגים העומדים בראש הציבור, נוהים אחרי הרחוב במקום שהרחוב יפנה אחריהם".

קישורים חיצונים

• צבי א. קורצווייל, רבי ישראל מסלאנט והתנועה המוסרית (אתר דעת)
• הרב אליעזר מלמד, "על משמר היהדות" (אתר ישיבה)
• הרב אליעזר מלמד, רבי ישראל סלנטר מול ההשכלה (אתר ישיבה)
• הרב אליעזר מלמד, התורה והמוסר (אתר ישיבה)