חצות

חצות היום מוגדר כזמן שבו השמש באמצע מסלולה ממזרח למערב.

חצות הלילה הוא הזמן שהיא בדיוק להיפך - "השמש מתחתינו" (יש להעיר שזה לא קשור לזווית בין צפון לדרום, כי בארץ ישראל למשל השמש לעולם אינה ב-90 מעלות מעלינו, אלא נעה בין 80 מעלות בקיץ ל-35 בחורף).

לחצות היום והלילה נפק"מ רבות בהלכה, ומוזכר כבר בברכות פ"א מ"א.

תחילת היממה

המאירי (פסחים ה.) כותב שבעולם יש ארבע שיטות ממתי להתחיל למנות את היום: מתחילת הלילה (וכך להלכה לרוב הדינים), מתחילת היום, מחצות הלילה, מחצות היום.

שעת חצות ע"פ שעונינו

כמובן שחצות הוא הזמן שבין השקיעה לזריחה (בלילה) ובין הזריחה לשקיעה (ביום).

לכן, בכל יום, חצות הלילה הוא באותה שעה בדיוק של חצות היום.

כיוון שזמני השקיעה והזריחה מתקדמים ומתאחרים במשך שנת חמה, והם לא עושים זאת במקביל (כלומר לפעמים הזריחה מתאחרת והשקיעה מקדימה, לפעמים להיפך, אבל לפעמים שתיהן מתאחרות ולפעמים שתיהן מקדימות וכו'), לכן זמן חצות לא נשאר קבוע במשך שנת החמה אלא נע בעליה, ירידה, עליה יותר גדולה ושוב ירידה. בארץ ישראל הוא נע כך, בערך (בשעון חורף): 11:25 -> 11:45 -> 11:25 -> 11:50.

הממוצע הוא בערך 11:40 (הממוצע כאן אינו הממוצע בין השעה הקצרה ביותר לארוכה ביותר, אלא בין כל השעות של כל הימים, לכן הוא לא האמצע שבין 11:25 ל-11:50)

זה בערך גם זמן חצות ביום הבינוני - אמצע הסתיו (תקופת תשרי) ואמצע האביב (תקופת ניסן), שאורך היום שווה לאורך לילה.

למה חצות (הממוצע) לא ב-12:00 בדיוק?

לכדור הארץ 360 מעלות - קווי אורך. ביממה 24 שעות. כך שכל שעה היא 15 מעלות אורך.

בגריניץ, מעלת אורך 0, חצות הממוצע בדיוק ב-12:00. כך גם בכל קו אורך שמתחלק ב-15. למשל, קהיר, שהיא בערך 30 מעלות מזרח (ליתר דיוק: 31).

אך ישראל אינה על קו אורך שמתחלק ב-15. ישראל היא מעלה 35 (ועוד קצת) מזרח. לחלוקה של 35 ב-15 תישאר שארית 5. כלומר אנחנו 5 מעלות מזרחה מקהיר. מזרח מקהיר = מוקדם יותר מקהיר (הרי כיוון היום ממזרח למערב).

5 מעלות הן שליש שעה (שעה = 15 מעלות כדלעיל).

שליש שעה הוא 20 דקות. לכן חצות אצלינו הוא 20 דקות בממוצע לפני 12:00.

זמני חצות לאורך השנה

זמני חצות לאורך השנה

לזמני החצות יש שני סבבים בכל שנה: מתקדם, מתאחר, מתקדם עוד יותר ומתאחר עוד יותר.

התרשים שמשמאל יציג זאת: