מילון הראי"ה:בטול

התכללות [עפ"י קובץ ה צה]. בטול - בטול אל האור האלהי - להשתאב בגופא דמלכא [עפ"י א"ק ב שצח]. כלות הנפש לאלהים [עפ"י שם, ע"ר א מז, סז].

ביטול גמור של מהות עצמו

^[1]- הכרת הנשמה את כל הטעות שיש במהותיות עצמותית, והתגברות החפץ לאשתאבה בגופא דמלכא, בשלמות אין סוף של נועם העליון. הענוה הגמורה, והשפלות העמוקה, שהעצמיות היא בה רק שירים, כלומר ענין של חסרון שנשאר בלתי כלול בשלמות העליונה [עפ"י קובץ א שיב]. ע"ע כניעה, ההכנעה מפני האלהות. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, ואנחנו מה. ושם, ואנכי תולעת ולא איש. ושם, כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם.

הערות שוליים