אחזיה בן יהורם

אחזיה (אחזיהו) בן יהורם היה מלך יהודה השישי.

תולדות חייו וקווים לדמותו

בנם של יהורם בן יהושפט ועתליה בת אחאב. החל למלוך בגיל עשרים ושתיים, שנה אחת לפני מות אביו שהיה חולה, בשנת שתים עשרה למלכות דודו יהורם בן אחאב מלך ישראל. מלך שנה אחת לאחר מות אביו (בנוסף לשנה שמלך בחיי אביו). בימיו התנבא אלישע הנביא והכהן הגדול היה יהוידע.

אחזיהו היה מלך רשע, והלך בחטאות אחאב סבו. חז"ל מציינים כי אחזיהו היה חותך את אזכרות ה' וכותב תחתיהן אזכרות עבודה זרה (בבלי סנהדרין קב ב).

יחד עם יהורם מלך ישראל יצא למלחמה בחזאל מלך ארם, בה נפצע יהורם. אחזיהו הגיע לבקרו, ואז הרב את שניהם יהוא בן נמשי שנמשח על ידי אלישע להיות מלך. עבדיו נשאו את גופתו לקבורה בעיר דוד. לאחר מותו מלכה עתליה אמו.

אמור חז"ל: "אחז ואחזיהו לא חיים לעולם הבא ולא נידונין בגיהנם" (בבלי סנהדרין קג ב).

השוואה למקורות חוץ-מקראיים

כמוזכר לעיל, במלכים ב' (פרק ח' ופרק ט') מבואר: א) "בן הדד" (=הדד השני) מלך ארם נפטר, וימלוך תחתיו חזאל. ב) יהורם בן אחאב היה מלך ישראל. ג) אחזיהו בן יהורם היה מלך יהודה ("בית דוד"). ד) יהורם בן אחאב ואחזיהו בן יהורם התחברו בקואליציה להלחם בחזאל מלך ארם. ה) יהורם בן אחאב נפצע במלחמה ע"י חיילי ארם, ונפל למשכב. ו) תיכף אחר המלחמה, יהוא בן יהושפט הרג את יהורם בן אחאב ואחזיהו בן יהורם.

בשנת 1993 גילה הארכיאולוג פרופסור אברהם בירן מצבת-ניצחון מתקופת בית ראשון, בשער של העיר העתיקה דן. התיאור המקראי שבספר מלכים שהוזכר לעיל, מופיע בדקדק רב בכתובת תל דן. בכתובת מלך ארם מספר שנפטר אביו הדד, ושיצא למלחמה נגד ישראל. וכותב: "הרגתי את יהורם בן [אחאב?] מלך ישראל והרגתי את אחזיהו בן יהורם מלך בית-דוד". ההבדל היחיד בין כתובת תל דן לנאמר במקרא הוא, שבמקרא מבואר שיהוא בן יהושפט הוא זה שהרג את שני המלכים, ואילו בכתובת מלך ארם מתפאר שהוא הרג אותם. סיבת ההבדל, מפני שמטרתה של כתובת תל דן היתה לפאר את מלך ארם, ובכך ייחס לעצמו את מיתת שני מלכי ישראל. ד"ר אריה בורשטיין^[1] מוסיף, שמסתבר שמלך ארם אכן חשב ששני המלכים נפטרו בעקבות פגיעה במלחמה, כיון שבאמת אחד מהם נפל למשכב, והוכרזה פטירתם תיכף לאחר המלחמה.

ראו גם

• ארכיאולוגיה מקראית

הערות שוליים