חינוך מיוחד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
נא להכניס כאן תוכן לערך
תזאורוס לוגי
- היסח הדעת של תלמיד מתקשה, ומסירותו של המלמד: רבי פרידא, היה לו תלמיד שהיה שונה לו ארבע מאות פעמים, והיה לומד (-קולט ומבין). יום אחד בקשוהו (את רבי פרידא) לדבר מצוה. שנה לתלמיד (ארבע מאות פעמים) ולא למד (-לא הבין). אמר לו, הפעם, מה שונה משאר הפעמים? אמר לו מאותה שעה שאמרו לו לאדוני שיש דבר מצוה, הסחתי את דעתי, וכל שעה אמרתי, עכשיו יקום אדוני (וילך לו). אמר לו תן דעתך ואשנה לך. חזר ושנה לו ארבע מאות פעמים אחרות. יצתה בת קול (מן השמים) ואמרה לו מה תרצה יותר שיוסיפו לך ארבע מאות שנים או שתזכו אתה ודורך לעולם הבא? אמר שנזכה אני ודורי לעולם הבא. אמר להם הקדוש ברוך – תנו לו זו וזו.[1].
- תלמיד שמתקשה להתרכז מפני שאינו במקומו: תלמיד אחד של רבי יוסי היה יושב לפניו. היה מסביר לו ולא נסבר לו (=לא הבין). אמר לו למה אין אתה סובר (=מצליח להבין) את הדברים?
אמר לו, משום שגולה אני ממקומי. אמר לו, מאיזה מקום אתה? אמר לו מגובת שמאי. אמר לו, ומה הוא האויר ששם? אמר לו כאשר נולד תינוק, אנו גובלים בשבילו אדמדמניות (=פירות חמוצים), וטשים (=מורחים) את ראשו במקום המוח, שלא יאכלו אותו היתושים! (כלומר, כ"כ האויר במקומו רע, ובכל זאת אינו יכול לסבור ולהבין בגליל שאוירו צח). אמר (רבי יוסי): ברוך שנתן חן המקום על יושביו. אף לעתיד לבא כן שנאמר (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' לב בשר לב בוסר של חבירו: [2]
- עד כמה קליטת הלימוד תלוייה ביכולת לבטא את הנלמד במילים – הפרעות דיבור: תניא למען ישמעו פרט למדבר ואינו שומע ולמען ילמדו פרט לשומע ואינו מדבר. למימרא דכי לא משתעי לא גמר (=האם בא אתה לומר שכאשר אינו יכול מדבר אינו יכול ללמוד, להפנים את לימודו?) והא, הנהו תרי אילמי (=והרי אותם שני אילמים) דהוו בשבבותיה דרבי (=שהיו בשכונתו של רבי) בני ברתיה דרבי יוחנן בן גודגדא (=בני ביתו של רבי יוחנן בן גודגודא) ואמרי לה בני אחתיה דרבי יוחנן (=ויש אומרים שהיו בני אחותו של רבי יוחנן) דכל אימת דהוה עייל רבי לבי מדרשא (=שכל פעם שהיה נכנס רבי לבית המדרש) הוו עיילי ויתבי קמייהו (=היו נכנסים ויושבים לפניו) ומניידי ברישייהו ומרחשין שפוותייהו (=ומזיזים את ראשם, ומרחשים בשפתותיהם) ובעי רבי רחמי עלייהו ואיתסו (=וביקש רבי רחמים עליהם והתרפאו) ואשתכח דהוו גמירי הלכתא וספרא וספרי וכולה הש"ס (=ונמצא שהיה יודעים הלכות וספרא וספרי וכל הש"ס. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג/א
- חינוך מותאם רמה - ה' צדיק יבחן ובמה הוא בוחנו במרעה צאן בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה שנא' (תהלים עח) ויקחהו ממכלאות צאן מהו ממכלאות צאן כמו (בראשית ח) ויכלא הגשם היה מונע הגדולים מפני הקטנים והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית ואח"כ מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה אמר הקב"ה מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמי הה"ד (תהלים עח) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו. מדרש רבה שמות פרשה ב פסקה ב
- חינוך מותאם יכולת קליטה: ..אבל צריך לחנוך הקטנים ולישב קצרי התבונה כפי שיעור השגתם; ...ואין המשל בו אצלי אלא כמי שיזון הנער היונק (=תינוק) בלחם החיטה, והבשר, ושתית היין, שהוא ימיתהו בלא ספק; לא שאלו המזונות רעים, בלתי טבעיים לאדם, אבל לחולשת (=אלא משום חולשת) לוקחם (=התינוק) לעכלם עד שיגיע לקבל התועלת בהם. ...ובעבור זה אין צריך להתחיל עם אדם... אלא כשיעור שכלו. ספר מורה נבוכים - חלק א פרק לג
הערות שוליים
- ↑ רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר יומא חד בעיוה למלתא דמצוה תנא ליה ולא גמר אמר ליה האידנא מאי שנא אמר ליה מדההיא שעתא דאמרו ליה למר איכא מילתא דמצוה אסחאי לדעתאי וכל שעתא אמינא השתא קאי מר השתא קאי מר אמר ליה הב דעתיך ואתני ליך הדר תנא ליה ארבע מאה זימני [אחריני] נפקא בת קלא ואמרה ליה ניחא ליך דליספו לך ארבע מאה שני או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי אמר דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי אמר להן הקדוש ברוך הוא תנו לו זו וזו תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד/ב
- ↑ מדרש רבה בראשית פרשה לד. אמר ריש לקיש ברית נחלקה לאוירות ...חד תלמיד מן דר' יוסי הוה יתיב קודמוי הוה מסבר ליה ולא סבר ליה א"ל למה לית את סבר א"ל דאנא גלי מאתראי א"ל מהיכן אתר את א"ל מן גובת שמאי א"ל ומה אינון אוירא דתמן א"ל כד ינוקא מתיליד אנא גבלין ליה אדמדמני וטושין מוחיה דלא יכלוניה יתושיה אמר ברוך שנתן חן מקום בעיני יושביו אף לעתיד לבא כן שנאמר (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' לב בשר לב בוסר של חבירו: מדרש רבה בראשית פרשה לד פסקה טו