פרשני:בבלי:פסחים קט ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

פסחים קט ב

חברותא

וכמה הן? - אמה על אמה, ברום שלש אמות, שזה שיעור גוף האדם.
ושיערו חכמים שיעור מי מקוה לפי החשבון הזה, שהם ארבעים סאה.
ולפי אותו יחס, אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעים, וחצי אצבע, וחומש אצבע, מכילים רביעית הלוג.
וכך הוא החשבון:
אמה = ששה טפחים.
טפח = ארבע אצבעות.
נמצאו באמה עשרים וארבע אצבעות.
סאה = ששה קבין.
קב = ארבעה לוגין.
נמצאו בסאה = עשרים וארבעה לוגין.
נחלק תחילה את הגובה של שלש אמות (שהם שבעים ושתים אצבעות) לשש עשרה.
הרי לכל חלק, ארבע וחצי אצבעות.
ובמקביל נחלק גם את ארבעים הסאה לשש עשרה.
ונקבל שתים וחצי סאה.
זאת אומרת, שארבע וחצי אצבעות גובה (בריבוע של אמה על אמה) מכילים שתים וחצי סאה.
ועתה נקח את ארבע וחצי האצבעות ונחלקם לחמישיות אצבע.
ונקבל עשרים ושתים וחצי "חמישיות אצבע" (ארבע = עשרים חמישיות. חצי = שתים וחצי חמישיות).
נחלק את העשרים ושתים וחצי האצבעות לחמשה חלקים.
ונקבל בכל חלק ארבע וחצי חמישיות אצבע.
במקביל נחלק גם את השתים וחצי סאה לחמש. ונקבל חצי סאה.
נכפיל הכל פי שלש.
נקבל שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע גובה (ברבוע של אמה על אמה) שמכילים סאה וחצי, שהם שלשים וששה לוגין.
עתה נחלק את הריבוע של אמה על אמה לריבועים של טפח על טפח.
נקבל שלשים וששה ריבועים.
במקביל נחלק גם את השלשים וששה לוגין לשלשים ושש.
נמצא שכל ריבוע של טפח על טפח (בגובה שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע) מכיל לוג אחד.
נחלק את משטח הריבוע הזה לארבעה.
נקבל בכל חלק מהמשטח אצבעיים על אצבעיים (כל טפח הוא ארבע אצבעות) בגובה שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע.
במקביל נחלק גם את הלוג לארבעה.
נקבל רביעית הלוג.
לסיכום: ריבוע של אצבעיים על אצבעיים בגובה שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע, שהם אצבעיים (עשרה חומשים), וחצי אצבע (שתים וחצי חומשים), וחומש אצבע - מכילים רביעית הלוג!
אמר רב אשי: אמר לי רבין בר חיננא: שולחן של מקדש שעשה משה - של פרקים הוה. שהיה השולחן מתפרק לשנים באורך.
דאי סלקא דעתך הדוקי הוה מיהדק, שאינו מתפרק, הרי מדות השולחן הם: אמתיים ארכו, ואמה רחבו, ואמה וחצי קומתו. ואם כן, כאשר נטמא השולחן האיך היו מטבילים אותו?
שהרי המקוה שהיתה בעזרה היתה אמה על אמה בריבוע.
ואם כן, אמתא של רוחב השולחן באמתא של רוחב המקוה היכי מטבליה? שאי אפשר לדחוק אחד בתוך השני.
אלא ודאי השולחן היה מתפרק לאורכו לשנים, וכל חלק היה רחב רק חצי אמה.
(וגם הרגלים היו מתפרקות מהשולחן. והיו מטבילין את דף השולחן בנפרד, וגובה המקוה היה יותר מאורך השולחן).
ודחינן: מאי קושיא?
דילמא בים, מקוה גדולה שעשה שלמה במקדש לצורך טבילת הכהנים, הוה מטביל ליה לשולחן. ולעולם לא היה מתפרק.
דתני רבי חייא: ים שעשה שלמה היה מחזיק מכיל מים בשיעור מאה וחמשים מקוה טהרה, שהיה בו מים בשיעור מאה וחמשים מקואות, כאשר שיעור המים בכל מקוה הוא ארבעים סאה.
שנינו במשנה: ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין.
והוינן בה: היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה? שכל דבר שהוא "זוג" יש בו משום סכנה.
והתניא: לא יאכל אדם תרי שנים מסוג מאכל אחד, והוא הדין ארבעה או כל מספר זוגי אחר.
ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי פעמיים, ולא יעשה צרכיו תשמיש תרי.
ומתרצינן: אמר רב נחמן: אמר קרא בליל פסח "ליל שמורים". ודרשינן: ליל המשומר ובא מן המזיקין! הלכך אין לחשוש באותו לילה לזוגות.
רבא אמר: כוס של ברכה של ברכת המזון שהוא כוס שלישי מצטרף לטובה. כגון אם שתה שתי כוסות מלבדו, הוא מצטרף לבטל את הזוגות. ואינו מצטרף לרעה להשלים לזוגות. כגון הכא, שמלבדו יש רק שלש, הוא אינו מצטרף שיחשב על ידו לזוגות.

דרשני המקוצר