פרשני:בבלי:בבא בתרא פג ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא בתרא פג ב

חברותא

בעי, הסתפק, רב אשי: מכר שלשה אילנות בתוך שדהו, ויש בין האילנות בור של מים מכונסים  1  מהו שתפסיק ביניהם?

 1.  כי אם הבור ריק, אין הוא גרוע ממצר, ואדרבה מצר גרוע ממנו היות והוא דבר שמיועד כדי להפסיק.
אם תימצי לומר אילן אחד על המיצר או בשל חבירו אינו מצטרף לשני אילנות בתוך שדהו אף שאין שום דבר המפסיק ביניהם, כל שכן אם יש בור ביניהם - אין הם מצטרפים.
אך אם תימצי לומר אילן על המיצר או בשל חבירו מצטרפים, שמא אף על פי כן בור יפסיק ביניהם, והרי הם כשתי שדות?  2  ועוד הסתפק רב אשי: אם תימצי לומר בור מפסיק, אף שאין המים נראים מבחוץ, כל שכן כשיש אמת המים (תעלת מים) ביניהם - אין הם מצטרפים.

 2.  על פי רשב"ם. ובפירוש רבינו גרשום משמע להפך שבור אינו כל כך הפסק כמו אחד בשל חבירו, היות וכל האילנות בתוך שלו.
אך אם תימצי לומר בור אינו מפסיק, אמת המים שמימיה נראים מבחוץ מהו שתפסיק ביניהם?  3 

 3.  על פי רשב"ם. ורבינו גרשום כתב להיפך: בור עמוק והוי טפי הפסקה מאמת המים.
ועוד הסתפק רב אשי: אם תימצי לומר אמת המים אינה מפסקת, רשות הרבים, שרחבה בין ארבע אמות עד שש עשרה אמות מהו שתפסיק?  4 

 4.  א. גם כאן פירש רשב"ם, שספק זה אינו אלא אם תימצי לומר אמת המים אינה מפסקת. ב. הרשב"ם מדגיש שרשות הרבים זו אינה רחבה טז אמות, כי אם רחבה היא כל כך, הרי אין האילנות מצטרפים כשהם רחוקים טז אמה זה מזה - אפילו כשאין רשות רבים באמצע. אבל לשיטת הראשונים שלענין עד שש עשרה אמה אמרינן עד ועד בכלל, אפשר לפרש ברשות הרבים שרחבה טז אמות ושני האילנות משני צידיה, וכן משמע בריטב"א. והנה התוספות כתבו: לאו ברוחב טז איירי, אף על פי שסתמו כך. וצריך תלמוד, הרי לשיטתם (לעיל עמוד א) אמרינן עד ועד בכלל! ? אך זה לשון תוספות ישנים: לאו ברוחב טז מיירי, דפשיטא דתפסיק כדאסקינן לעיל דהיינו רשות בפני עצמו. (אפשר שכוונתו למה שמבואר לעיל נה ב שלענין שבת רשות הרבים מפסקת ומצר הוי פלוגתא דאמוראי, הכא דמספקא לן אם מצר מפסיק כל שכן רשות הרבים. (וראה שם לענין פאה דרך הרבים מפסקת ופירש רשב"ם שיש בה טז אמה, וכאן הוי דרך שרבים עוברים בו ואין בו רוחב טז אמה - רבינו יונה.))
ועוד הסתפק רב אשי: ריכבא דדיקלי (הרכבת הרבה דקלים ביחד) מהו שתפסיק, אם תימצי לומר: רשות הרבים אינה מפסקת?  5 

 5.  א. על פי רשב"ם שריכבא דדיקלי הוי הפסק טפי מכולהו, ורבינו גרשום פירש להפך (ענין רשות הרבים לא מופיע בפירוש רבינו גרשום). ב. בעליות דרבינו יונה הביא שיש מפרשים דמיירי באופן ששייר בפירוש את הריכבא דדיקלא, אבל בלאו הכי "שדה אילן" מכר לו ואף את הריכבא שביניהם שהמוכר את השדה מכר את האילנות שבו, ורבינו יונה שם חלק עליהם דאף אם לא שייר בפירוש את הריכבא דדיקלא יש לומר שהוא מפסיק ביניהם, על כן אין שלשת האילנות מצטרפים ואין לו קרקע ולא ריכבא דדיקלא שביניהם.
כל ספיקות אלו לא נפשטו ונשארו בתיקו.
בעא מיניה הלל  6  מרבי: עלה ארז ביניהן, בין האילנות, מהו?

 6.  אין זה הלל הבבלי זקנו של רבי שהיה מאה שנה קודם חורבן הבית.
קא סלקא אדעתין: הארז עלה בין האילנות לאחר המכירה.
לפיכך, תמהינן: מה בכך שעלה הארז ביניהם!? הרי הקרקע שלו היות והוא קנה שלשה אילנות, נמצא שהארז ברשותא דידיה נפק, ומאי מספקא לך!? ומסקינן: אלא הכי קא בעי הלל מרבי: היה ארז ביניהן בשעת המכירה, מהו?
האם אילן זה מפסיק ביניהן, שהרי המוכר מכר לו אילנות אחרים ולא דובר על ארז זה, אם כן יש לומר: ארז זה אינו נכלל במכירה ומפסיק הוא בין האילנות, ולא קנה הלוקח את הקרקע שביניהם.
או שמא אין ארז זה אילן חשוב להפסיק בין שלשת האילנות שנמכרו ללוקח?  7 

 7.  כתב רבינו יונה: דוקא בארז וכיוצא בו קא מיבעיא ליה שהוא אילן סרק ואילן גדול.
אמר ליה רבי להלל: קנה וקנה, אין ספק בדבר, הארז אינו מפסיק בין האילנות, ובודאי קנה הלוקח את הקרקע עם האילנות.
ולא עוד, אלא שאף הארז נמכר ללוקח, שהרי שנינו (לעיל עמוד א): הרי זה קנה קרקע ואת האילנות שביניהם.  8 

 8.  על פי רשב"ם. וברבינו יונה כתב: ואמר ליה קנה וקנה, כלומר ארז לא הוי הפסק וקנה קרקע, וממילא קנה את הארז.
ודנה הגמרא: אותם שלשה אילנות, כיצד הן עומדים, בכדי שנאמר: קנה את שלשתם קנה קרקע?
רב אמר: כשורה, בשורה ישרה הם עומדים, זה אחר זה, ויש בין כל אחד לחבירו מארבע אמות עד שש עשרה.
ושמואל אמר: כחצובא, כקנקן שיש לו שלש רגלים, הם עומדים, האחד כנגד אויר שבין שני חביריו.
ומפרשינן: מאן (רב) דאמר: כשורה הם עומדים, כל שכן אם עומדים הם כחצובא, הרי זה קנה קרקע, היות ואין הקרקע שביניהם ראויה לחרישה,  9  ולא שיירה לעצמו.

 9.  לא מיבעיא אם אין בין האילנות אלא ד אמות, הרי אין מחרישה יכולה לעבור שם, כי בקו ישר אין ארבע אמות בין שני האילנות לבין האחד שעומד כנגדם ובאלכסונו יש ארבע אמות בינו לבין חביריו, אלא אפילו אם יש ביניהם עד טז אמה, אין חרישתם נוחה, ראה בפירוש רבינו גרשום.
ומאן (שמואל) דאמר: כחצובא הם עומדים, דוקא קאמר, אם עומדים הם כחצובא, הרי זה קנה קרקע, אבל אם עומדים הם כשורה, לא קנה קרקע.
ומאי טעמא דמילתא?
משום דמיזדרע בינתייהו, יכול המוכר לחרוש שם במחרישה ולזרוע בין האילנות, אם כן קרקע זו חשובה היא אצלו ושמרה לעצמו.
מתקיף לה רב המנונא: ולמאן דאמר: כחצובא דווקא, מאי טעמא? וכי אטו משום דלא מיזדרע בינתייהו!?
אלא מעתה, לפי טעם זה, אם זבין ליה תלת היגי רומייתא, אטדים (שיחים קוצניים) גדולים,  10  דלא מיזדרע בינתייהו, מחמת קוציהם, שבני אדם חוששים ללכת סמוך להם, שמא ידקרו בקוציהם,  11  הכי נמי דיש לו ללוקח קרקע!?  12 

 10.  רשב"ם. כתב במאירי: אם לקח עצים הפחותים שאין ראויים לכלום כגון היזמי והיגי, אפילו במקומות שגדלים ביותר עד שנעשים כצורת אילנות, אף על פי שהם ארוכות ואין ראוי לזרוע ביניהם, אין אומר שיהיה הקרקע בטל אצל האילנות הואיל ואינם חשובים, ולא קנה קרקע.   11.  אפילו כאשר אינם עומדים כחצובא - רשב"ם. (ומעיקרא כתב רשב"ם שמיירי בעומדים כחצובא, ולפי פירוש זה אין הטעם מחמת הקוצים, אלא דסלקא אדעתין: הכל תלוי אם יכול לזרוע בינתייהו או לא, אם כן מאי נפקא מינה בין אילנות חשובים לאילנות גרועים).   12.  והרי בהיגי רומייתא בודאי לא קנה קרקע שהרי "אילנות" תנן שיהיו נושאים פירות - ריטב"א.
אמר ליה: אין להשוות היגי רומייתא לשלשה אילנות ממש, כי הנך, היגי רומייתא, לא חשיבי, ואילו הנך שלשה אילנות בהם נאמר: קנה שלשה קנה קרקע חשיבי.
וטעם הדבר: לא נאמרה הלכה: קנה שלשה קנה קרקע אלא בשני תנאים: האילנות אותם מכר הם אילנות חשובים,  13  והשטח שביניהם אינו ראוי לזריעה.

 13.  רשב"ם. והר"י מיגאש כתב שהם אינם חשובים בעיניו לקיימם, והוא מכר אותם כדי להעקר, מה שאין כן אילנות שעומדים להתקיים, היות והמוכר לא יוכל לזרוע שם, על כן הוא מסלק את עצמו משם.

דרשני המקוצר